התמונה נלקחה מויקיפדיה

Bluetooth היא טכנולוגיה המשתמשת במשדר ומקלט גלים קצרים בתדר ספציפי המעבירים וקולטים את המידע שהיה מועבר עד כה בכבלים; טווח השידור הוא אמנם מטרים בודדים אך מצד שני אנרגית השידור נמוכה מאוד.

אם לדוגמא אנחנו רוצים להדפיס במדפסת תמונה ממצלמה דיגיטאלית, במידה ושני המכשירים מצוידים בטכנולוגית  Bluetooth מתרחש התהליך הבא: המצלמה שולחת "שאילתה" להדפסה בתדר ידוע. השאילתא נקלטת במכשיר ההדפסה ובמידה ויש למשתמש רשות להדפיס השאילתא "נענית" והמדפסת שולחת קובץ מידע למצלמה המזהה את המדפסת כ"זמינה"; בשלב זה המידע על התמונה מועבר למדפסת המבצעת את ההדפסה הדרושה.

טווח התדרים בהם ה Bluetooth משדר הוא 2.4 עד 2.4835 ג'יגה-הרץ, טווח זה הוא חופשי ואינו דורש רישיון.
מכיוון שמכשירים נוספים פועלים בטווח תדרים זה (מוניטורים, שלטים של חניות ועוד), פרוטוקול Bluetooth מחלק את הטווח ל79 ערוצים בני 1 מגה-הרץ כל אחד, ומחליף ביניהם עד 1600 פעם בשנייה.

פרוטוקול ה Bluetooth יכול לחבר עד 8 מכשירים המצויים בסמוך למעין "מיני-רשת" הקרויה piconet (pico= 10 בחזקת מינוס 12, מספר קטן מאוד). ברשת זו יש מכשיר אחד המהווה "אדון" (Master) וכל השאר הם "עבדים" (Slaves) המגיבים לשידורים המגיעים ממנו.

Bluetooth ו Wi-Fi משתמשים באותו טווח תדרים לשידור וקליטה אך המודולצייה של השידור והקליטה שונה.
עוצמת השידור ומרחק הקליטה ב Wi-Fi גדולים יותר, כתוצאה מכך שימוש ב Wi-Fi דורש חומרה יקרה יותר וצריכת האנרגיה גדולה יותר. כיום השימוש ב Wi-Fi נפוץ בעיקר וכמעט רק ברשתות ביתיות אלחוטיות.

את הפרוטוקול המציאה בתחילה חברת סוני-אריקסון  שלה שורשים יפנים (סוני) אך גם סקנדינביים-שוודיים (אריקסון), רק בהמשך אומצה השיטה ע"י חברות רבות אחרות.
השם Bluetooth ניתן לטכנולוגיה האמורה על שם המלך הוויקינגי של דנמרק במאה ה-10 הארלד בלאטאנד (Harald Blatand). המלך האראלד איחד את נורבגיה, דנמרק וחלק משבדיה תחת שרביטו ומכאן בא הרעיון לתת את השם לטכנולוגיה המאגדת תחת שרביטה שני מכשירים שונים.
Blatand תורגם באנגלית ל Bluetooth על פי אגדה הטוענת שהמלך האראלד אהב לאכול תותי-יער ולכן שיניו נצבעו בכחול. הסבר יותר הגיוני הוא הטענה ההיסטורית שלמלך האראלד היה שיער כהה, דבר שהוא מאוד לא אופייני לווקינגים; התרגום המילולי של Blatand הוא חזות כהה.

המלך האראלד בלאטאנד מוטבל (ויקיפדיה)

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.