גזים אצילים (למשל ניאון) כמעט לעולם אינם מתרכבים לכדי מולקולות אלא נשארים בתצורה של אטומים בודדים.
לעומת זאת קל יחסית לעורר אותם לכדי פליטת אלקטרון והפיכתם ליון.

נורת הניאון ("פלורוסנט") הומצאה בשנת 1911.
לנורות ניאון יש ניצולת טובה יותר ואורך חיים ארוך יותר מנורת ליבון רגילה.

נורת הניאון מורכבת מ:
(1). שפופרת אטומה לאוויר המצופה מבפנים בחומר זרחני, המאיר באור בטווח הנראה כאשר פוגעים בו קרניים אולטרא-סגולות.
(2). גז ניאון המצוי בלחץ נמוך בתוך השפופרת.
(3). כספית בכמות קטנה, ההופכת לגז כאשר היא מחוממת (בזמן הדלקת הנורה).
(4) אלקטרודות בקצוות השפופרת האחראיות גם לחימום הכספית בזמן הדלקת הנורה.
 


התמונה עובדה מויקיפדיה


כאשר מעבירים דרך הגז זרם חשמלי (המספק מספיק אנרגיה לינון האטומים), האלקטרון בקליפה החיצונית של אטום הניאון משתחרר מאחיזת הגרעין ועולה לרמת אנרגיה גבוהה יותר או אפילו נעשה חופשי (משתחרר מהאטום). התוצרים הם יון חיובי (אטום הניאון שחסר לו אלקטרון) ואלקטרון חופשי; תערובת זו קרויה פלזמה.
האלקטרונים החופשיים בפלזמה הם אלו המעבירים את זרם החשמל מקצה אחד של השפופרת לקצהו השני.

כאשר אטום מעורר (מושקעת בו אנרגיה), אלקטרון עולה לרמת אנרגיה גבוה יותר. כאשר האלקטרון יורד חזרה לרמת האנרגיה המקורית שלו הוא פולט פוטון השווה בערכו האנרגטי להפרש האנרגיות בין הרמות (למעשה רק בקירוב גבוה מאוד). בתלות בהפרש בין הרמות נקבעת אנרגיית הפוטון ואיתו אורך הגל שלו. אורך הגל של הפוטון הוא למעשה הצבע אותו אנו רואים. במקרה שלנו הפוטונים המשתחררים הם בטווח האולטרא סגול.

כאשר הפוטונים מתנגשים בציפוי הפנימי של השפופרת הם מעבירים אנרגיה הגורמת בתורה לשחרור פוטונים מהחומר הזרחני, פוטונים אלו הם הגורם המאיר אותו אנו רואים. בתלות בחומר הציפוי אנרגיית הפליטה של הפוטונים משתנה ואיתה צבע האור (אורך הגל) הנפלט. במקרה של מנורת ניאון האור הנפלט הוא בטווח הנראה וצבעו קרוב ללבן (בשונה מנורת ליבון שם הצבע קרוב יותר לצהוב).

לכל אטום יש מספר מוגדר של פוטונים אותם הוא יכול לייצר או במילים כל אטום מסוגל לשחרר פוטונים באורכי גל מסוימים בלבד (ובעלי אנרגיה מסוימת בלבד). אורכי גל אלו תלויים בהפרשי האנרגיה של האטום בין רמותיו השונות. אוסף כל "קווי הפליטה" של אטום מסוים הוא הספקטרום שלו או "טביעת האצבע" הייחודית שלו.
זאת אחת מהדרכים לזהות יסודות על פני כוכבים רחוקים, פשוט ע"י ניתוח הספקטרום של האור אותו הם פולטים.
כמובן שהעניין לא כל-כך פשוט ונכנסים כאן נושאים נוספים כמו למשל כיוון תנועת הכוכב (אלינו או מאיתנו) המשפיעה על הספקטרום ע"י אפקט דופלר וגורמת לספקטרום להיות מוסט לאדום או לכחול,  אבל על כך בתשובה אחרת.


התמונה נלקחה מויקיפדיה


מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.


 

3 תגובות

  • משה כץ

    נורת פלורוסנט קומפקטית

    ידוע לי כי לפלורוסנט רגיל יש אלקטרודות המתחממות בעת הדלקתו על מנת לאדות את הכספית שבו. האם גם לנורות קומפקטיות (הברגה וכדו') יש צורך בחימום בעת ההדלקה, ואם כן באיזו דרך, ולכמה מעלות. תודה רבה מראש.

  • אביבה חנן

    מנורת פלורסנו

    ברצוני לברר מה אורך הגל הנפלט ממנורת ניאון ארוכה לבנה ומה אורך הגל של מנורה צהובה . day light, warm light

  • אני