אם בכוונתך להרטבה במים של מראת זכוכית, קרי טיפות מים הפוגעות בזכוכית (למשל גשם), הרי שציפויה בחומר הידרופובי ("דוחה מים") יגרום לכך שמים בדרך כלל יחליקו מהזכוכית, כיוון שאז טיפות המים לא מתחברות ליצירת משטח מים.
כיום קיימים תרסיסים שונים איתם ניתן לצפות זכוכיות כך שטיפות מים הפוגעות בזכוכית יחליקו ממנה בקלות (ובכך להקל את עבודת המגבים), אלא שתרסיסים אלו דורשים רענון כל תקופה מסוימת.
כיוון חדש מתואר בעברית בכתבה הבאה: זכוכית דוחה מים
הכתבה דנה בפיתוח חדש שנעשה על-ידי קבוצה בראשות פרופ' בהרט בושן (Bharat Bhushan ) מאוניברסיטת אוהיו, פיתוח אשר מחקה את כושרם של עלי צמח הלוטוס לדחות מים.
בנושא השקיפות - אם מים מתפזרים כטיפות על פני מראה ולא כמשטח אחיד, הרי שמידת ההחזרה של האור ("השתקפות") פחותה יותר.
אם כך עליך לדאוג לציפוי טוב דיו כך שהמים אכן יתנקזו במהירות, או לחילופין להשתמש בציפוי אשר יעשה את ההפך, יגרום ליצירה מכוונת של משטח מים, כך שההחזרה תישאר גבוהה.
הבעייתיות במקרה השני הינה חומרים הנמצאים במים (לדוגמא מלחים שונים) אשר יישארו על פני הזכוכית כאשר המים יתאדו בסופו של דבר.
ישנו דרך אגב חומר מסחרי אשר לטענת יוצריו מפרק שאריות חומרים (במיוחד אורגניים) בנוכחות קרינת האולטרה-סגולית שמקורה בשמש, ולמעשה כשיורד גשם הוא מנקה את הזכוכית אשר טופלה בחומר זה, על-ידי שטיפת הלכלוך שמקורו בתוצרי הפירוק. חומר זה הינו גם הידרופילי ועל-כן גורם לאי-היקוות של טיפות המים.
מאת: ד"ר לירן שמשי
המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
