בהנחה שריקון בלון נעשה על-ידי משאבה המחוברת בצידה האחד לבלון ובצידה השני למיכל ריק אליו דוחסים את הגז הנמצא בבלון, המיכל יכיל את תכולת הבלון. ניקיון ההליום תלוי באיכות הבלון ובאיכות פעולת הריקון.
תמונה נלקחה מויקיפדיה
האם חשוב ניקיון ההליום? כאשר בלון מלא בחומר בעל משקל סגולי קטן יותר מזה של האוויר, הוא יעלה מעלה. ככל שההליום "יזדהם", קרי יתערבב עם גזים אחרים (בהנחה שמדובר בגזים הנפוצים באוויר, כמו חנקן, חמצן ופחמן דו-חמצני), כך יגדל המשקל הסגולי של התערובת.
פרט לחלחול של אוויר לתוך הבלון, אשר יתכן ומתרחש במהלך שהות הבלון באוויר, הן המשאבה והן מיכל האחסון (וכן הצנרת המחברת) הינם מקור לזיהום ההליום.
ממ"ק של הליום מרים 1 ק"ג.
ככל שכמות הגזים האחרים תגדל, יקטן כושר ההרמה.
דרגת הניקיון הינה אם כן עניין סובייקטיבי. בהקשר זה, לפני 1945, ההליום שהופק היה נקי ב-98% (הכיל 2% חנקן). כיום קיימות כמויות מסחריות של הליום נקי ב-99.995% (Grade A, הזיהום אם איני טועה הינו בעיקר ניאון).
ייתכן שלצרכים שלך ההליום, גם לאחר מספר פעולות ריקון ומילוי מחדש ייחשב נקי דיו.
אם אין הדבר כך, אחת הטכניקות הנפוצות לטיהור הליום הינה קירור. כיוון שלהליום טמפרטורת רתיחה מתחת לכל יסוד אחר, ניתן לקרר את התערובת עד ניזול כל הגזים ואיסוף הגז הנותר (ההליום) למיכל נפרד. זוהי פעולת זיקוק נפוצה, ובה משתמשים רבות בכדי להפריד הליום.
דרך אחרת להפרדת או זיקוק הליום הינה דיפוזיה דרך קרומית (ממברנה) עבירה חלקית.
דרך נוספת הינה PSA בה משתמשים במצע הסופח באופן סלקטיבי זיהומים מהליום דחוס מזוהם.
חברות שונות המוכרות הליום משתמשות בטכניקות אלו, אם בנפרד ואם יחדיו. על-כן קיימות מערכות המבצעות את הפעולה, אך כדאיות הדבר לצרכים שלך היא דבר שיש לבדוק.
תמונה נלקחה מויקיפדיה
לא ידוע לי על מערכת קטנה הנמכרת "מהמדף" לביצוע הפעולה. כדי יהיה לבדוק את יכולת השאיבה למיכל וניפוח מחדש תוך מינימום זיהום. בגישה זו תוכל אולי לרכוש מערכת מוכנה. אם צרכיך הינם עבור בלון קטן, אזי ייתכן שמערכת מוטסת כזו אינה ריאלית משיקולי משקל.
ד"ר לירן שימשי
המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
