נורות ניאון מכילות גז ניאון במיכל סגור, עם כל הפעלה של הנורה, מתח מופעל בין שני צידי הנורה, וגורם ליינון של גז הניאון עד שזרם זורם דרכו. כל העת אלקטרונים משתחררים מאטומי הניאון, וחוזרים אליהם, וכאשר הם חוזרים הם פולטים אור. 


(מיזם ויקיפדיה)

תהליך זה אינו מבזבז גז, ולכן מבחינה אידיאלית הפעלה וכיבוי של נורת הניאון אינה אמורה לקצר את אורך חייה או לבזבז חשמל. אולם, לגז הניאון תכונה מעניינת ההתנגדות שלו היא שלילית. כאשר מוזרם דרכו זרם, המתח בין קצותיו גדל במקום לקטון, מה שגורם לזרם לגדול עוד יותר, וכתוצאה מכך למתח לגדול עוד יותר וחוזר חלילה, עד שהזרם הזורם דרך הגז גדול מאוד, גדול מידי. הסיבה לכך היא שככל שהמתח גדל יותר ויותר אלקטרונים נקרעים מאטומי הניאון והופכים אותם ליוניים חיוביים, המוליכים חשמל בצורה טובה יותר, ולכן הזרם גדל, וחוזר חלילה.

על מנת להתמודד עם תופעה זו קיים מנגנון במנורת הניאון אשר נועד להגביל את הזרם והמתח הנופלים על גז הניאון.
טבעו של מנגנון זה משתנה ממנורה למנורה, ויתכן כי רכיב זה, בהיותו רכיב אלקטרוני, מושפע מכיבוי והדלקה של המנורה אשר עלולים לקצר את זמן חייו.

ירון גרוס
המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

3 תגובות

  • גלית

    מדוע ישנן המלצות לא להיות בטווח קרוב מידיי של נורת פלורסנט?

    מדוע ישנה הסכנה של קרינה מייננת אם הבנתי נכון, ומה טווח המרחק הרצוי להמצא ממנורה כזו?

  • ירון גרוס

    קרינה אולטרא סגולה ממנורת פלורסנט

    בנורות פלורסנט, הזרם המוזרם דרך הנורה פוגע באטומי כספית הנמצאים בתוך הנורה. כתוצאה מכך הם מעוררים למצב אנרגטי גבוה יותר וכאשר הם חוזרים למצב היסוד שלהם הם פולטים קרינה בתחום האולטרא סגול. קרינה זו אינה נראית לעין ולכן הנורה מצופה בחומרים הנקראים פלורסנטים, אשר קולטים את הקרינה האולטרא סגולה ופולטים קרינה בתחום הנראה (כלומר באנרגיה נמוכה יותר).

    מאחר ואי אפשר לדאוג שהפלורסנטים יקלטו את הקרינה האולטרא סגולה לחלוטין מעט קרינה אולטרא סגולה נפלטת החוצה, וקרינה זו נחשבת מסוכנת. השאלה הינה עד כמה יעילים החומרים הפלורסנטים בקליטת הקרינה, או במילים אחרות כמה קרינה אולטרא סגולה נפלטת מן המנורה ועלולה לסכן אותנו.

    התשובה הינה ככל הנראה שכמות זו של קרינה היא מועטה. בשנת 93 נעשה מחקר בנושא בארהב ומסקנותיו הן שבמהלך חשיפה של שמונה שעות לאור פלורסנט, אנו נחשפים לאותה כמות של קרינה אולטרא סוגלה המתקבלת מחשיפה של דקה אחת בלבד לאור השמש, כך שנראה שאומנם עדיף לא להגזים בשהייה מתחת למנורת פלורסנט אך אין סיבה לפאניקה.

    לגבי המרחק מן המנורה אינני יודע לענות לך בוודואת. כמובן ששטף הקרינה קטן ככך שמתרחקים מן המנורה איך אין לי מידע לגבי המרחק המומלץ ממנורת פלורסנט.

    מקווה שעזרתי.

  • גלית