יש מספר סוגי מדפסות:
(1). מדפסת סיכות שהייתה מאוד פופולארית בעבר (שנות ה70 וה 80) אך איכות הדפסתה ירודה. מדפסת זאת השתמשה בסרט בד ספוג בדיו שעבר מעל הנייר. כדי ליצור אות נלחצו כנגד הסרט סיכות והטביעו את הצורה הרצויה על הנייר מתחת.
התמונה נלקחה מויקיפדיה.
(2). מדפסת דיו המזריקה טיפות זעירות של דיו על הדף מתוך מחסנית. מדפסות מסוג זה מאוד פופולארית כיום, בעיקר במשקי בית.
מדפסת הזרקת דיו (ויקיפדיה)
ישנם סוגים שונים של מדפסות דיו.
-- מדפסות בעלי ראש הזרקה קבוע ואפשרות למלא דיו מספר רב של פעמים.
-- מדפסות דיו העובדות על עיקרון של ראש הזרקה חד פעמי הצמוד למחסנית הדיו ונזרק יחד איתה בסיום השימוש. בצורה זו הראשים מתחלפים יחסית באופן תדיר דבר המאפשר הוזלה בתהליך יצורם (זהו החלק המסובך והיקר במחסנית ושימוש בו לטווח ארוך היה דורש השקעה רבה באיכותו). מדפסות אלו הן הנפוצות ביותר.
גם צורת הזרקת הדיו משתנה.
-- מדפסות המשתמשות בגביש המגיב לזרם חשמלי בשינוי צורה מהיר (פיאזו-אלקטרי) דבר היוצר רטיטה ודוחף תוך כדי כך טיפת דיו על הדף.
-- מדפסות היוצרות בועות דיו ע"י חימום (bubble jet); מדפסות אלו הן הנפוצות ביותר. במחסנית הדיו מצוי נגד קטן. כאשר מועבר זרם חשמלי בנגד הוא מתחמם וגורם לאידוי של חלק מהדיו. נפח הגז גדול מנפח הנוזל ולכן מעט דיו נדחף החוצה בצורת בועה דרך מזרקים קטנים בראש המחסנית על הדף. האדים חוזרים חזרה למצב צבירה נוזלי ונצר מעין וואקום זמני ומקומי השואב חזרה את שאריות הדיו שלא נספגו בדף וכך גם נמנעת מריחה.
בקישור הבא יש תמונות המדגימות את 2 השיטות: לחץ כאן
רוב מחסניות הדיו הצבעוניות עובדות בשיטת CMYK (Cyan, Magenta, Yellow, Black) המשלבת 4 צבעים שונים (ראה תמונה) כדי ליצור אלפי גוונים שונים. השחור מגיע במחסנית הדיו השחורה ו3 הצבעים הנותרים המחסנית הצבעונית.
4 צבעי CMYK (ויקיפדיה)
(3). מדפסת לייזר העובדת באופן המזכיר מכונת צילום. הדף נסרק לזיכרון המדפסת ומועתק ע"י קרן לייזר לתוף המצופה בחומר מוליך הרגיש לאור. ההעתקה מבוצעת ע"י הארה סלקטיבית של גלאים בתוף לפי הדפוס של התמונה השמורה. מדפסת זו הייתה עד לא מכבר יקרה מאוד ונמצאה בעיקר במשרדים, כיום היא נעשית יותר ויותר פופולארית גם במשקי בית קטנים בגלל ירידת מחירה.
מדפסת לייזר (ויקיפדיה)
הסבר מפורט על אופן פעולת מדפסת הזרקת דיו (עברית): לחץ כאן
- הסבר מפורט על מדפסות דיו (אנגלית) עם תמונות: לחץ כאן
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
