בפיסיקה, עצם הצפייה בניסוי משפיעה על המדידה הפיסיקלית שנעשית בו. מכשירי המדידה משנים את המצב של הגוף או התופעה שהם מודדים, וזו תופעה ידועה ומוכרת בתחחומים רבי.
כדילגלות אלקטרון, פוטון חייב לקיים איתו אינטרקציה, והאינטראקציה הזו משנה בעצמה את מסלול האלקטרון. דוגמה יותר מוחשית היא של מכשירי מדידה כמו מד מתח ומד זרם. כדי שיוכלו למדוד את מה שמתרחש במערכת, המכשירים הללו צריכים להיות מחוברים אליה במעגל חשמלי, וכך הם משפיעים על המתח ועל הזרם שהם עצמם מודדים.
אך תופעת ההשפעה של המדידה על הניסוי מזוהה מעל הכול עם מכניקת הקוונטים. בקוונטים, אם התוצאה של מאורע אינה נמדדת, המערכת נמצאת במצב של "סופרפוזיציה" (כלומר בכל המצבים האפשריים בו-זמנית). התופעה מודגמת היטב בפרדוקס המפורסם של החתול של שרדינגר, שבו החתול אינו מת ואינו חי עד שמתבצעת המדידה. עם זאת, ראוי להדגיש שכיום רוב הפיסיקאים סבורים שבמקרה זה (החתול של שרדינגר) יש להגדיר את אקט הצפיה והמדידה במונחים קוונטיים כדי שהשאלה תהיה הגיונית מלכתחילה.
האיור לקוח מוויקיפדיה
חיים ברק
המחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
