ישנם שני דרכים שבהן אנרגיה גרעינית יכולה להשתחרר מאטום: ע"י ביקוע גרעיני (Fission) וע"י היתוך גרעיני (Fusion). בשני הדרכים, ביקוע והיתוך, כמות עצומה של חום אנרגיה וקרינה משתחררים אך אנרגיה רבה יותר מופקת בתהליך היתוך גרעיני.
פצצת אטום היא פצצה גרעינית שמבוססת על ביקוע גרעיני שבעזרת תהליך זה מופקת האנרגיה הגרעינית. בביקוע גרעיני, גרעין כבד של אטום מתבקע לכמה גרעינים קלים יותר, ותוך כדי כך יוצר הרבה חום והדף. ניוטרון שפוגע בגרעין של אורניום-235, לדוגמא, מתחבר אליו ויוצר גרעין מסוג חדש ולא יציב. הגרעין הזה ישר מתפרק, ותוך כדי משחרר הרבה אנרגיה וניוטרונים. במצב שבו יש מספיק אורניום 235 (מה שנקרא "מסה קריטית") נוצר תהליך שרשרת. כלומר, הניוטרונים פוגעים בגרעינים נוספים, שמתפרקים ומשחררים עוד אנרגיה ועוד ניוטרונים, וכך יוצרים "תגובת שרשרת". פצצת מימן היא סוג אחר של פצצה גרעינית שמבוססת על היתוך גרעיני.
פצצת מימן בנויה כך שבתוכה גרעיני המימן עוברים היתוך גרעיני , מעין מיזוג, לגרעינים כבדים יותר, תוך שחרור כמות עצומה של אנרגיה. העוצמה של פצצת המימן היא גדולה בהרבה משל פצצת אטום. תהליך של היתוך גרעיני מתרחש באופן טבעי בכוכבים (דוגמת השמש). ההיתוך הגרעיני שמתרחש במרכזם של כוכבים, הוא שגורם להם להקרין אנרגיה לסביבתם הרחוקה במשך מיליארדי שנה בדיוק כמו השמש (למעשה כל הכוכבים הם שמשות). למרות שהתהליך מפיק אנרגיה רבה, הוא לא מתרחש באופן ספונטני, אלא דורש אנרגיה התחלתית גבוהה. אנרגיה זו נוצרת מהדחיסה הגרביטציונית בכוכבים. בכדי להשיג מצב שכזה בפצצת מימן, מתרחש תחילה פיצוץ של פצצת ביקוע.
תמונה לקוחה מויקיפדיה
מאת: חיים ברק
המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
