מייד לאחר מוות בטביעה האוויר נדחף החוצה מהריאות ומוחלף במים והגוף שוקע.
במהלך שהות הגופה מתחת למים (ימים עד שבועות) חיידקי ריקבון פועלים בתוך הגוף (בעיקר במעי ובריאות) וכתוצר לוואי הם יוצרים גזים שונים כמתאן, גופרית ופחמן דו חמצני.
לבסוף כאשר המשקל הסגולי של הגוף עם הגז נמוך ממסת המים אותה הגוף דוחה, הגופה תצוף.
מכיוון שהגז מתרכז בבטן ובחזה אלו החלקים שידחפו מחוץ למים.
הרגלים, הראש והידיים יישארו מתחת למים ומכיוון שכיוון התנועה שלהם מוגבל בעיקר קדימה ופחות אחורה- הגופה תתהפך כשפניה שקועות במים (יחד עם הידיים והרגליים).
לעיתים לאחר תקופה מסויימת הגז מתנדף לאיטו והגופה תשקע שוב
"נמצא טבוע", ציור מאת וסילי פרוב, 1867
