ב -24.2 ארחנו באתר פאנל מומחים בנושא מוח וחושים. בפאנל השתתפו:

ד"ר אבי סאייג – עורך באתר דוידסון אונליין ובעל דוקטורט בנוירוביולוגיה.
ד"ר דבורה כהן - מחברת ספרי לימוד בנושאי המוח ויועצת לאגף חינוך ומניעה ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.
עידן פרומין – דוקטורנט במחלקה לנוירוביולוגיה במעבדתו של פרופ' נועם סובל
אורית מטקוביץ' - דוקטורנטית במחלקה לנוירוביולוגיה במעבדתה של פרופ' מיכל שוורץ

כל השאלות והתשובות יופיעו בתגובות למטה, ואתם מוזמנים להמשיך ולשאול אותנו שאלות בתחום.
 

 

למידע נוסף על המוח אתם מוזמנים לקרוא כתבות וסרטונים במדור שהכנו במיוחד.

השאלות שנשאלו במהלך הפורום :
1:21 האם זה נכון שבני אדם משתמשים רק ב 10% מהיכולות של המוח שלהם?
2:54 מהי התמכרות?
5:13 מה יכולים להיות הגורמים להיחלשות חוש הריח עם הגיל או עם הזמן?
8:25 מה ההבדל בין זיכרון לטווח קצר לבין זיכרון לטווח ארוך ואיך מעבירים משהו מהטווח הקצר לטווח הארוך?
11:57 איך סמים עוברים את מחסום דם מוח – ומגיעים למוח?
14:54 האם אנו יכולים להגיע לתפוסה מלאה במוח – כלומר לנצל את כל המקום שיש בו? והאם ניתן לשפר ולהגדיל את מקום האחסון של הזיכרונות במוח? ראו גם כתבה נרחבת על כמות המידע במוח.
18:26 מה קורה במוח בזמן שמדמיינים או חושבים על שיר?
21:59 איך עובדת סינסתזיה מבחינה פיזיולוגית, ומה זה בכלל סינסתזיה?
24:37 האם לאחד החושים יש עדיפות בקלט על פני חושים אחרים?
27:27 אשליות אופטיות – למה הן קורות, ואיך זה שהמוח מצליח להתבלבל ככה?
30:53 האם יש הבדלים בתפיסה החושית בין נשים וגברים? והאם יש דבר כזה בכלל מוח נשי ומוח גברי?
35:12 מערכת החיסון והמוח: אילו מערכות הגנה יש במוח כנגד חיידקים ווירוסים? ואיך טוקסופלזמה משפיעה על ההתנהגות?
39:35 האם אנחנו מריחים תוך כדי שינה?
42:30 האם נעשו ניסיונות להתערב במוח מבחינה חשמלית?
46:46 האם זה נכון שיש שישה חושים והאם החוש השישי קשור לתחושה של מיקום יחסי של אברי הגוף או חום וקור או משהו אחר?
48:37 ממה נובעת תחושת גירוד כשאין גירוי חיצוני ממשי? למה מתחיל לגרד 'סתם' ביד או בפנים?
50:41 מה רואה אדם שהתעוור? והאם עיוורות הוא חוסר היכולת לקלוט ולעבד אור או חוסר תחושת הראייה?
54:16 האם יש התקדמות במחקר בזיהוי ובמציאת תרופה למחלת האלצהיימר?
56:16 איך מרגישים אהבה? האם באמת יש רגש כזה ואם כן – האם יודעים על האיזור במוח בו הוא נוצר ונחווה?

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

87 תגובות

  • .

    לגבי מוח בין גברים לנשים

    הנה סרטון שמביא כל מיני מחקרים מעניינים על הבדלים מוחיים והתנהגותיים בין גברים לנשים:
    https://youtu.be/wKpulRZmcTI

  • דנון אבי

    עיבוד החושים במוח

    שלום
    כיצד מעבד המוח את החושים מבחינת תזמון
    האם יש קליטה של כל החושים בו זמנית והעברת המידע ועיבוד המידע למוח הוא טורי בתדר מסוים
    או אחרת
    השאלה נובעת מהצורך להבין כמה זמן עובר בין מצב שבו אנחנו שומעים משהו ורואים משהו אחר באיזה הפרש זמן נגיב לכל אחד מהחושים

  • ויגדור

    מה קודם למה?

    שלום,
    כשאני תופס משהו, מה קודם למה?
    האם מערכת העצבים היא הראשונה לקלוט או הרצון שלי קודם למערכת העצבים?
    האם הם היינו הך?
    תודה

  • ויגדור

    או ליתר דיוק: האם התפיסה שלי

    או ליתר דיוק: האם התפיסה שלי היא תוצאה של מערכת העצבים שלי או של הרצון שלי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תלוי בתפיסה

    תופס משהו פיזית - אז מערכת העצבים היא שמעבירה את המידע מהיד (למשל) למוח.
    לגבי תפיסה -perception - לא יודעים איך נוצרת (יש הרבה תיאוריות, אבל אין הסכמה בין המדענים לגביהן, וגם אין הרבה דרכים לבדוק אותן בטכנולוגיה של ימיינו).

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • גדעון סביר

    איכות הסאונד בכתבות של פאנלי המומחים.

    עם כל הכבוד כמובן, האם מכון ויצמן/דוידסון לא יכול להרשות לעצמו להקדיש להכנת הכתבה 5 מיקרופונים תקינים במקום אחד רופף? גם בפאנל אחר שראיתי קיימת אותה בעיה של איכות השמע!. ממש קשה לשמוע ולהבין, וחבל.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה לגדעון

    גדעון שלום, הפאנלים של שאל את המומחה הם יוזמה חדשה בה התחלנו בחצי השנה האחרונה, ומטבע הדברים אנו משתדלים להשתפר מפעם לפעם. עם זאת, ניסיתי לשמוע את הפאנל אצלי במחשב ואני שומעת די טוב. בעתיד אנו מקווים להוסיף עוד מיקרופונים ולהקליט את הפאנלים באיכות של אולפן, כך שכדאי לך להמשיך לעקוב.
    בברכה,
    ביאנה ברנשטיין

  • גדעון סביר

    איכות הסאונד בכתבות של פאנלי המומחים.

    העברת המיקרופון הבודד בין הדוברים גורמת לרעשים ולרמת שמע לא אחידה ומקרים לא מעטים שהמיקרופון (שהוא כנראה כווני מידי) לא מכוון היטב ולא שומעים את הדובר, וחבל.
    אני מאמין שהוספת מיקרופונים סטאטיים מול הדוברים בהחלט תשפר את התוצאה. בהצלחה ותודה מראש.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    החוש השישי

    האם זה נכון שיש שישה חושים והאם החוש השישי קשור לתחושה של מיקום יחסי של אברי הגוף או חום וקור או משהו אחר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • דר ענת לונדון

    שמיעה מוזיקלית נרכשת או מולדת?

    שלום,
    מחקרים מראים כי לאנשים בעלי שמיעה מוזיקלית יש אסימטריה במבנה הקשור בעיבוד שמע במוח. יש הטוענים כי מדובר בתכונה מולדת ועם זאת מחקרים הראו כי מדובר בתכונה שניתנת לשיפור בעקבות תרגול.
    מאמר בנושא מקור השמיעה המוזיקלית וחוש הקצב מופיע באתר.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    גירוי העור (דניאל)

    האם רגשות יכולים לגרום לגירוי של העור ובסופו של דבר לתוצאה של תחושת גירוד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    גרד ורגשות

    הרגשה של דיכאון יכולה להוריד את 'סף' הרגישות של העור ובכך להעלות את הסיכוי לגירוד, ולהחמיר תופעות של גירוד קיים (ראה כאן).

    בנוסף לכך – יש תופעה כפייתית המכונה דרמטולמניה – שבה אדם מרגיש גירוד מסיבה בלתי נמצאת בעור, ומגרד את עצמו בצורה כפייתית ללא גורם גירוד חיצוני. קרא עוד עלדרמטומניה (באנגלית).

    בברכה,

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    גירוד 2

    בהמשך לשאלה על הגירוד- יכול להיות שחיידקים או וירוסים גורמים לגירוד על מנת לגרום לקרע בעור ולחדור לגוף?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בעיקר לצאת ולהדביק

    בהחלט יתכן, אם כי יותר סביר (וזה באמת המצב בהרבה מחלות) שהגירוד הוא כדי לצאת החוצה מתת העור, כדי להדביק. למשל מחלת הגזזת (שנגרמת על ידי פטרייה) גורמת לגירודים עזים. כאשר אדם מגרד את נגעי הגזזת אצבעות ידיו מתכסות בנבגי הפטריה, וכך הוא מדביק אחרים, במגע עם ידיו המזוהמות שגירדו את הנגע.
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אהבה (תמר)

    איך מרגישים אהבה? האם באמת יש רגש כזה "אהבה" ואם כן, באיזה איזור במוח הוא נוצר ונחווה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • עידן פרומין

    MSG

    מונוסודיום גלוטמט הוא מלח של חומצה גלוטמית ונתרן. חומצה גלוטמית היא חומצה אמינית, נפוצה בגופינו ומהווה מרכיב של חלבונים. ישנם מאכלים מסויימים שעשירים בחומצה גלוטמית חופשית (שלא כחלק מחלבון), כגון עגבניות, בשרף גבינה ומאכלים מותססים כגון רוטב סויה.
    אחד מחמשת הטעמים, אוממי, נקלט על ידי קולטן שמגיב באופן ספציפי לחומצה גלוטמית ועוד מספר מצומצם של מולקולות. התחושה המתקבלת היא נטולת מילה מתאימה בעברית - Savory, ומקובל להתייחס אליה כטעם הבשר. או ביסלי גריל בגדול.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי
    מונוסודיום גולטמט מפעיל את קולטני הטעם האחראים על הטעם החלבוני (אומאמי) שמקושר אצלנו לטעמו של הבשר.
    ראו מידע נוסף במאמר
    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • עידן פרומין

    המוח בחלל

    ישנו תחום שלם ברפואת חלל אשר עוסק בהשפעות של הטיסה בחלל, וספציפית היעדר כבידה על תפקוד המוח. בתגובה למטה ישנן דגמאות בנושא חושים בחלל, אך ישנן גם השפעות הקשורות בהפרעה למנגנוני השינה והעירות, חוסר ההתמצאות, ועצם המצב הלא טבעי המוביל למתח.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • עידן פרומין

    חושים בחלל

    החוש העיקרי אשר משתבש בזמן טיסה בחלל הוא המערכת הוסטיבולרית, אותה מערכת שאחראית על שיווי משקל ומצוייה בתוך האוזן. התוצאה עשוייה להיות בעיות התמצאות במרחב וכן בחילות. הדבר משפיע גם ע תפקוד העין וחוש הראייה משום שתזוזת העין מאבדת חלק מהקלט שדרוש לרפלקסים תקינים. חוש הריח נפגע גם בטיסה במטוס, ואין לכך קשר לחוסר הכבידה או התאוצה, כי אם ליובש האויר. רירית האף צריכה להיות לחה בכדי שחוש הריח יעבוד כראוי, ולכן במטוסים (לפחות הישנים) למזון יש טעם תפל, כמו במצב שבו האף סתום.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    השפעת הרפס על התנהגות - תשובה

    שלום. תודה רבה על השאלה המעניינת. ווירוס ההרפס מדביק באמצעות מערכת העצבים ועל כן עשוי להשפיע על ההתנהגות במקרים מאוד מסויימים. לדוגמא, ווירוס ההרפס מסוג 1 (HSV type-1) עשוי לגרום לדלקת המוח (או בלועזית "אנצפליטיס") באופן הבא: ההדבקה הראשונית גורמת לדלקת בחלל הפה, שם הווירוס נשאר במצב רדום באחד מעצבי הגולגולת. ממיקום זה הווירוס יכול "להתעורר" ולהתפשט לעור (מה שגורם לפצעי השפתיים המוכרים) או במקרים אחרים להגיע למוח. במידה והווירוס אכן מגיע למוח הוא עשוי לגרום לנזק לאזורים שונים (כדוגמת האונה הרקתית והקידמית). סימפטומים אפשריים הם בילבול, תרדמת ופרכוסים ובמקרים מסויימים עשויים להיות אף "מוזרים" יותר, לדוגמא: שינויים באישיות, תתרנות ואפילו הזיות הנוגעות לחוש הטעם. חשוב לציין שאלו מקרים מתועדים, אך אין הדבר אומר שהם חייבים להתרחש בדיוק באופן שתיארתי. בכל מקרה של חשש להדבקה מומלץ להוועץ ברופא מומחה להמשך טיפול.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    גברים ונשים (דניאלה)

    האם האמרה שנשים יכולות לעשות יותר דברים באותו זמן מגבר נכונה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה נפרדת

    שלום ענבל, תשובה לשאלתך התפרסמה בכתבה נפרדת: האם נשים יודעות לעשות כמה דברים במקביל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    NLP - תשובה

    שלום. תודה רבה על השאלה. ניתוב לשוני פיזיולוגי (Neuro-linguistic programming / NLP) היא גישה שפותחה בשנות ה- 70 בארה"ב לתקשורת ופיתוח אישי. הטענה המקורית היא שגישה זו מאפשרת "לחקות יכולות של אנשים יוצאים מן הכלל ובכך לאפשר לכל אדם ללמוד אותן ולהשתפר" ויוצריה אף גרסו שניתן להשתמש בה לטיפולים פסיכולוגיים שונים. עם זאת, בדיקה קצרה מראה שהטענות הללו בעייתיות מאוד (בלשון המעטה) ונשענות על לא מעט אי-הבנות ושגיאות. למיטב ידיעתי מחקרים נכשלו באופן עיקבי והדיר להראות כל ראיה ליעילות השיטה הזו וההסכמה הגורפת בקהילה המדעית היא שמדובר בטענות בלתי-מבוססות שנשענות על מספר קטן של עדויות נקודתיות שלא אומתו או שוחזרו מעולם (ושככל הנראה נוצרו בכדי להביא רווח כספי לממציאי השיטה).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    שליטה מוחית

    האם זה נכון שחיידקים או וירוסים יכולים להשפיע על ההתנהגות שלנו? שמעתי על משהו שנקרא ״טוקסופלזמה״, האם תוכלו להתייחס?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנתנאל גטן

    טוקסופלזמה - תשובה

    שלום. תודה רבה על השאלה. התנהגות בע"ח וביניהם גם בני האדם היא תחום מורכב ומעניין. נטייתנו להתנהג באופן מסויים עשויה להיות מושפעת בבירור ע"י גורמים גנטיים, חברתיים וסביבתיים רבים ומגוונים. מיקרואורגניזמים (כמו חיידקים ווירוסים) מסויימים עשויים להשפיע על מערכת העצבים שלנו ובכך לגרום לנזק או לשינוי הפעילות העצבית באופן הגורר שינוי התנהגותי. אכן, ישנו אורגניזם שהתפרסם במיוחד בנושא הזה. מדובר בטפיל בשם "טוקסופלזמה גונדי" (Toxoplasma gondii), אך אין מדובר כלל בחיידק כי אם באורגניזם אאוקריוטי (כלומר, הוא בעל גרעין תא ממש כמו התאים שלנו). טפיל זה נודע בגרימת שינויים התנהגותיים מסויימים בבע"ח אותם הוא מדביק. הסיבה לכך היא ממש מרתקת וככל הנראה נובעת מהתפתחות אבולוציונית מרשימה ביותר מצידו של הטפיל. לדוגמא, קיימות ראיות לכך שחולדות שמודבקות ע"י טוקסופלזמה הן בעלות סיכוי גבוה יותר, בהשוואה לחולדות בלתי-מודבקות, להיטרף ע"י חתולים. ניסויים הראו שחולדות מודבקות אכן מראות תגובת פחד מופחתת לריח השתן של חתולים וזמן תגובה ארוך יותר מן הרגיל לסכנות מתקרבות. הסברה הקיימת היא שהיות וחתולים הן בעל החיים היחיד שבתוכו הטוקסופלזמה יכולה לעבור רבייה מינית ולהתחיל מחזור חיים נוסף, היא גורמת לשינויים התנהגותיים שיאפשרו לחולדות להיטרף ובכך היא תוכל (באופן אלגנטי למדי) להדביק את החתול ו"להמשיך את חייה בשמחה".

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    גירוד

    ממה נובעת תחושת גירוד שאין גירוי חיצוני ממשי? שסתם מתחיל לגרד בלי סיבה במקום מסוים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    גברים ונשים

    האם יש הבדלים בתפישה חושית בין נשים לגברים? האם נשים רגישות יותר/פחות לסוגים מסויימים של גירוי חושי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    עיוורון

    מה "רואה" אדם שהתעוור? אמנם הוא זוכר צבעים ומדמיינם אך האם נכון לומר שהוא רואה שחור? האם אדם עיוור חש בכלל את קונספט הראיה? מכאן אפשר לשאול - האם עיוורון הוא חוסר היכולת לקלוט/לעבד אור או חוסר תחושת הראיה (ולא סתם חושך)?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    ראה תשובה בדקה 50:41

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    מוזיקה (דניאל)

    האם שמיעת מוזיקה שבן אדם אוהב יכולה להשפיע לו על המוח? למה?

  • דר ענת לונדון

    השפעת האזנה למוזיקה על המוח

    דניאל שלום,
    האזנה למוזיקה משפיעה על הדרך שבה המוח מעבד מידע חושי-מוטרי, וכן על תפקודי הזיכרון, הלמידה ותנודות במצב הרוח. חוקרים מצאו כי בהאזנה למוזיקה מועדפת מופרש ההורמון דופמין, המכונה גם הורמון המוטיבציה, ומקושר לתחושות העונג והסיפוק שאנו חווים בעת האזנה למוזיקה. הורמון זה ידוע בתרומתו לשיפור המוטיבציה בתהליכי למידה. הוא מעורב בתהליכים במוח הקדם-מצחי, בתהליכי זיכרון ותפקודי חשיבה.
    בהאזנה למוזיקה מוכרת ואהובה נוצרת בקורטקס הקדם-מצחי ציפייה לתו או לטון הבא ברצף המוזיקה, ששמיעתו מובילה למילוי הציפייה ולתחושת העונג.
    כמו כן, נמצא שמוזיקה מוכרת משמשת כאות/סיגנל מצויין לשליפת זיכרונות אוטוביוגרפים.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    התערבות במוח (עידן)

    האם עד היום היה ניסיון להתערב במוח מבחינה חשמלית? למשל אם fmri מראה שבן אדם חשב על חתול (האזור הרלוונטי במוח הופך פעיל חשמלית), אז האם אפשר לעורר חשמלית את אותו אזור באותו אדם בזמן אחר ואז לגרום לו לחשוב על חתול באמצעות משהו שמחובר לו למוח?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    נגינה (ורדה)

    בכלי נגינה כמו בסון ואבוב נושפים בזוג עלים שעושים ויברציות המייצרות את הצליל. האם הויברציות שנוצרות יכולות להשפיע באיזו צורה על המוח?

  • דר ענת לונדון

    השפעת רטט קול על המוח

    ורדה שלום,
    מוזיקה משפיעה על המוח בדרכים שונות (ראי שאלה בנוגע להאזנה למוזיקה למעלה). אין לי מידע בנוגע לוויברציות שמקורן בנגינה בכלי נשיפה, אך יש עדויות להשפעה של וויברציות קול על תאי עצב במוח. לאחרונה, מדענים הצליחו לגרות תאי עצב במח בעזרת קרני אולטרסאונד. מחקר חדש של בטכניון הראה שוויברציות הקול גרמו לרטט בשתי השכבות אשר מרכיבות את קרום תא העצב. רטט זה הוביל להצטברות מטען חשמלי בקרום התא עד כדי יצירת פוטנציאל פעולה ועירור חשמלי של התא. זו אחת הצורות בהן וויברציות קול יכולות להשפיע על המוח.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • עמודים