השאלה במלואה:
נניח ומתפוצצת פצצת אטום בגוש דן. אלו ששרדו את הפצצה עצמה חשופים כמובן לנזקי הקרינה.
בהנחה שמיד לאחר הפיצוץ תהיה נהירה של הניצולים אל מחוץ לאזור הקרינה, האם גם חשיפה של חצי שעה לאזור מסוכנת


                  
מספר המשתנים כאן גבוה מאוד ולכן אין תשובה חד משמעית: מה גודל הפצצה, האם התפוצצה על פני הקרקע או באוויר, מה מזג-האוויר (רוחות, גשם), מה מרחק הניצולים ממוקד הפיצוץ, זמן חשיפה ועוד. במרחק קרוב מאוד אף אחד לא ישרוד, ככל שהמרחק יעלה וזמן החשיפה יקטן כך אחוז השורדים המיידי יגדל. יש לזכור גם שהפגיעות חלקן מתגלות בטווח זמן ארוך של שנים לאחר הפיצוץ דבר שמסבך את ההערכות עוד יותר.


התמונות נלקחו מויקיפדיה

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

2 תגובות

  • מאיר

    תגובה

    סכין חדה מאוד משמשת כלי חיתוך מדוייק איתו המנתח מציל חיים. אותה סכין יכולה לשמש לרצח מזעזע.
    הכול תלוי בשימוש שעושים בכלי ומי עושה את השימוש.

    הדבר נכון גם בנושא אנרגיה גרעינית.
    כורים גרעיניים הם מקור לאנרגיה לא מזהמת וביקוע והיתוך גרעיני חשובים בנושאים רבים. לצערנו אחד היישומים הוא גם נשק מזעזע; הבחירה היא ביידנו.

    פרס נובל שניתן להשגים שחשובים לאנושות נוסד ע"י אלפרד נובל שהמציא את הדינמיט (חומר נפץ). המדע הוא כלי מדהים אך ההחלטה מה לעשות בכלי נתונה ביידנו.

  • אנונימי.

    המדע והפצצה

    אם המדע עוזר לאנשים איך זה שלפי הנוסחה של איינשטיין המציאו את פצצת האטום?