מספר גורמים הופכים את הנושא ששאלת לגביו למאוד רחב. ראשית, ניתן להגדיר עוררות מינית באופן סובייקטיבי כפי שאנו מרגישים אותה, אך ניתן להגדירה גם מבחינה פיסיולוגית, כרשימה של שינויים המתרחשים בגופינו בשלבי העוררות השונים. מציאת ההתאמה בין התחושות הסובייקטיביות למדדים הפיסיולוגיים אינה מובנת מאליה ומהווה תחום מחקר בפני עצמו. שנית, גברים ונשים, או בהגדרה רחבה יותר – זכרים ונקבות, הם שונים מבחינה פיסיולוגית. שוני זה בא לידי ביטוי באופן מאוד משמעותי גם במנגנוני העוררות המינית, האורגזמה ומה שלאחריה, ולאור זאת מחקרים בתחום מתמקדים לרוב רק באחד מהזוויגים. אני אנסה בתשובתי להדגים את מורכבות הנושא, ולתאר באופן קונקרטי (תוך שילוב אנקדוטות) את הגורמים הרלוונטים לעוררות מינית (כולל ההורמונים). אתייחס גם לירידה בחשק המיני לאחר האורגזמה.


ציורים הקשורים בעוררות מינית, מאת המאייר הצרפתי מרטין ואן-מאל (1925)

מנגנון העוררות המינית בגוף משרת שתי מטרות – הראשונה היא מטרת העינוג – שהוא הגורם המניע להזדווגות. המטרה השנייה היא הרבייה עצמה. בגוף קיימת מערכת של מגבלות על תהליך העונג שנועדו להבטיח שהמוטיבציה לעינוג לא תפגע ביכולת הרבייה. כך למשל רמת החשק המיני של נשים משתנה לאורך המחזור החודשי. ההנחה היא שבאופן דומה יש יתרון בירידה מהירה וזמנית של החשק המיני לאחר האורגזמה בגברים.

שתי המערכות המרכזיות שפועלות ביצירה וחישה של העוררות המינית הן מערכת העצבים, אשר חשה את הגירוי המיני ומפענחת אותו, והמערכת האנדוקרינית (אחראית על וויסות ההורמונים בגוף). תפקיד ההורמונים בא לידי ביטוי בשלבים רבים כמו התפתחות מערכות המין בעובר ותחזוקתן לאורך החיים. בהקשר של שאלתך, למערכת האנדוקרינית תפקיד בבקרה על האופן בו מערכת העצבים תחוש או תפענח סמנים של גירוי מיני: באמצעות שליטה ברמתם של מגוון הורמונים או פפטידים בדם, מאפננת המערכת האנדוקרינית את מערכת העצבים. כך למשל, אותו סוג של גירוי (ריח, מראה או מגע) מפוענח במוח בצורה אחרת לגמרי לפני ואחרי האורגזמה.

במחקר משנת 2003, נעשה מעקב אחר רמתם של הורמונים בדם של גברים לאורך גירוי מיני שנסתיים באורגזמה: רוב ההורמונים לא הראו כל השתנות לאורך ציר הזמן, ואילו רמתם של אפינפרין ונאורואפינפרין, הידועים כהורמוני "עוררות" כלליים, עלתה עם ההגעה לאורגזמה וירדה מיד לאחריה. במחקר נתגלה שרמת הפרולקטין בדם עולה מיד עם האורגזמה ונשארת גבוהה לזמן מה אחריה. בעקבות אבחנה זו, ובשילוב העובדה שפרולקטין ידוע כבעל השפעה מעכבת על סינפסות דופמינרגיות במוח, הועלתה סברה לפיה לפרולקטין תפקיד בירידת החשק לאחר האורגזמה. למעט ההתאמה הנסיבתית, טרם הודגם ברמה המולקולרית מנגנון פעולה, אשר מוכיח כיצד (אם בכלל) מבצע הפרולקטין את הפעילות המיוחסת לו. עוד נתון בעייתי: קיימים ממצאים המעידים על כך שאותה מגמה של עלייה בפרולקטין בזמן אורגזמה קיימת גם בנשים. ברמה הסובייקטיבית לא מיוחסת לנשים ירידה מוחלטת בחשקלאחר אורגזמה, וטרם הועלה הסבר אפשרי להבדלי התגובה לפרולקטין בין גברים ונשים.


חיזור של צמד שחפים. התמונה באדיבות ויקיפדיה.

טסטוסטרון הוא הורמון הידוע כהורמון המין הגברי, למרות שהוא קיים גם בנשים. מחקרים הראו שכאשר מפחיתים באופן מלאכותי את רמת הטסטוסטרון בדם, יורדת רמת התשוקה המינית בגברים. יש לציין כי רמת הטסטוסטרון לא משתנה תוך כדי גירוי או אקט מיני, ולכן ההנחה היא שהטסטוסטרון מווסת את רמת התשוקה הבסיסית, בטרם קליטת גירויים, אשר ייתכן ומשפיעה על הפוטנציאל לעוררות מינית בעת גירוי.

לסיכום, המערכת שחשה את הגירויים המיניים ומפענחת אותם היא מערכת העצבים. למרות שמערכת העצבים היא הדומיננטית מבחינת קליטת הגירויים ואף מבחינת ההגעה לאורגזמה, למערכת האנדוקרינית (ההורמונים – צדקת!) השפעה מכרעת על איך יפורשו הגירויים במערכת העצבים. כך, גירוי פיסי מענג לפני האורגזמה, הופך למדגדג בצורה בלתי נעימה לאחריה, וריחות שאינם מפריעים לפני האורגזמה הופכים מפריעים לאחריה. לעתים, לאחר האורגזמה מועלות תחושות אחרות הממסכות על תחושת הגירוי; תחושת רעב או עייפות לאחר האורגזמה, עשויות להיות תוצאה של השפעת המערכת האנדוקרינית על מערכת העצבים.

השאלות המחקריות הפתוחות בתחום נוגעות למציאת המנגנונים המולקולריים בהם מתכנתים פקטורים הורמונלים או פפטידיים, המופרשים על ידי המערכת האנדוקרינית, את מערכת העצבים. קיימים ממצאים המעידים על הימצאות קולטנים של הורמוני מין במוח, אך מנגנוני קליטתם ותרגומם לאפנון מערכת העצבים, עדיין מחכים להתגלות.

מאת: דניאל בן-הלוי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

6 תגובות

  • אמיר

    ועוד תגובה הורמונלית לאחר אורגזמה גברית?

    שלום ותודה על המידע החשוב, הגעתי אליו תוך שחיפשתי מענה לשאלתי על תגובה הורמונלית לאחר אורגזמה גברית. הסיבה היא סקרנותי האם מוכרת למדע תגובה הורמונלית המוכרת לי מנסיוני האישי ולפיה במספר שעות לאחר האורגזמה אני חווה מצב של "פתיל קצר", לא בפיז אלא בנפשי, מתעצבן בקלות ובצורה בלתי רצונית ונשלטת. אציין שמדובר באורגזמור של משך היום כי בלילה יותר רגוע ונרדמים בהמשך. אשמח לתשובה

  • אנונימי

    תאור מדויק מאד של הבדל התשוקה

    תאור מדויק מאד של הבדל התשוקה המינית לאחר אורגזמה בין גברים לנשים.

  • אנונימי

    עוררות מינית מודחקת שגרמה לפארנויה

    בגיל 20 חוויתי עוררות מינית מוגברת וחשתי התכווצויות באבר המין, בשל מוסר נוקשה וחינוך דתי אליהם חונכתי הדחקתי את העניין ולדעתי כתוצאה מן החרדה התפתחה אצלי פארנויה. האם זה הגיוני?

  • בעילום שם

    ירידה בזיקפה עקב אירוע מוחי

    האם אחת התוצאןת של אירוע מוחי גורם לאי יכולת להגיע לזיקפה כולל לאי אפשרות של אוננות ושפיכה?

  • גם נשים

    נו באמת

    גם לנשים יורד החשק לגמרי. ולרוב להרבה יותר זמן, פשוט עוד לא חקרו על כך.

    הידעתם שיש נשים הזקוקות לשינה כמעט רצופה של שבוע לאחר קיום יחסי מין?

    בנוסף, אצל נשים יכול לעבור החשק בקלות גם באמצע האקט.

  • גם מנסיוני

    נכון, גם מנסיוני זה כך.

    פשוט זה לא נתפס כמשהו מעניין, מכיוון שלאף אחד לא אכפת מכך שלנשים אין חשק. ממילא ברוב העולם כופים עליהן יחסי מין כל הזמן ובכל גיל.