נוסח השאלה המלא: מהו התהליך שקורה לתא במגע עם שמן אתרי של אורגנו?ידוע לי שהשמן ממיס את את דופן התא או את הקרום, אך ברצוני לדעת איך זה קורה?
אורטל שלום,
אוֹרֶגַּנוֹ, (שם מדעי: :(Origanum vulgar או בשמו העברי אֲזוֹבִית פְּשוּטָה, הוא שיח רב-שנתי ממשפחת השפתניים. עלי האורגנו משמשים לתיבול ונפוצים מאוד במטבח הים-תיכוני.בנוסף ידוע שלאורגנו יש תכונות אנטי-בקטריליות (קוטלות חיידקים).
כבר בימי קדם השתמשו בצמח האורגנו לריפוי פצעים ומחלות שנקשרו בדרכי הנשימה, העיכול ועוד, ולצמח יוחסו באופן כללי תכונות של הרגעה. ברפואה הסינית משתמשים באורגנו להקלה בסימפטומים כמו חום גבוה, שלשולים וגירודים בעור. באירופה משתמשים בו להקלה בבעיות שקשורות לדרכי העיכול ובהקלה על שיעול.
לשמן האורגנו יש תכונות אנטי-בקטריליות חזקות מאוד וידוע שיש לו יכולת לחזק את מערכת החיסון. החומר הפעיל שבו נקרא "קרבקול". מחקרים מראים ששמן האורגנו הוא אמצעי אפקטיבי מאוד נגד חיידקים גראם-חיוביים (בעלי דופן עבה) וגראם-שלילייים (בעלי דופן דקה). פעילותו העיקרית נובעת מהנזק שהוא גורם לממברנה של החיידק.
צמח האורגנו. נלקח מוויקיפדיה, נוצר בידי Júlio Reis.
הקרבקול (הנוסחה הכימית: C6H3CH3(OH)(C3H7)) הוא "פנול טרפנאוידי" (פנול הוא הטבעת המשושה שבציור המולקולה בשילוב קבוצת ה-OH שקשורה אליה). עקב השתייכותו למשפחת הפנולים (קבוצת תרכובות אורגניות המבוססות על פנול, שהיא תרכובת אורגנית ארומטית) יש לו ריח חריף מעט שמעניק לאורגנו את ניחוחו האופייני.
מולקולת הקרבקול בנוייה מאזור פחממני שלא יוצר קשרים עם מים ומאזור OH שיוצר קשר עם הסביבה המימית, כך שהקרבקול יכול לתפקד כדטרנגנט (חומר בעל קבוצה "אוהבת מים" ובעל קבוצה "נרתעת ממים" שיכול בשל כך להיקשר גם למים וגם לפחממנים).
מולקולת הקרבקול. הטבעת הפחממנית וה-OH הפולרי שמאפשר קישור למים.. נלקח מוויקיפדיה. נוצר בידי המשתמש Calvero.
כשתא חיידקי בא במפגש עם הקרבקול, שמשמש כדטרגנט, קרום התא שלו (שגם הוא פחממני) נקשר לחלק הפחממני ("שונא המים") בקרבקול, ובצד השני הקרבקול נקשר לתמיסה המימית שמסביב. כתוצאה מכך אזורים מסוימים בקרום התא החיידקי עוברים שינויים מרחביים משמעותיים ובסופו של דבר נוצר חירור בקרום החיידק. כתוצאה מכך מתחילה כניסה מהירה ובלתי נשלטת של חומרים לתוך החיידק, בעיקר נוזלים ומלחים דוגמת סידן שנמצאים בכמויות גדולות מחוץ לתאים. התהליך הזה גורם לחייזק נזק בלתי הפיך והורג אותו. עוד על האופן שבו דטרגנטים גורמים לחירור דופן התא תוכלו לקרוא במאמר על הפקת דנ"א מתותים בבית.
מחקרים שנעשו לאחרונה הראו שהקרבקול אף הצליח לגרום להרג של תאי סרטן אנושיים. מחקרים נוספים בדקו את ההשפעה של תרכובות פנוליות, ביניהן קרבקול, על קרומי התא של חיידקים גראם-חיובייים כגון סטפילוקוקוס אאורוס (Staphylococcus aureus) וחיידקים גראם שליליים כגון אשרכיה-קולי (E.coli). הם בחנו זאת באמצעות שימוש בחומרים מסומנים שמשתחררים מהחיידקים בעת פירוק המעטפת שלהם, וככימתו אותם יכלו לחשב את קצב פירוק המעטפת.
כמו כן בדקו החוקרים גם את המבנה של מעטפת החיידקים אחרי השימוש בקרבקול. (להזכירם, הממברנה היא מעטפת פוספולפידית – עשויה ממולקולות של פוספט). הם ראו שהאפקט האנטי-מיקרוביאלי משויך לנזק המשמעותי שנגרם למעטפת התא החיידקי .נראה שרמת הנזק קשורה לרמת המסיסות של התרכובות הפנוליות במים, כך שככל שהחומר פחות מסיס במים הוא ממוסס יותר טוב את הקרום החיידקי ופוגע בו יותר.
סטפילוקוקוס אאורוס. בקטריה גראם-חיובית.תמונה מוויקיפדיה. לקוח מהאתר של NIAID/NIH.
לסיכום: החומר הפעיל באורגנו – הקרבקול – פועל כדטרנגט וגורם המסה וחירור של ממברנות חיידקים גראם-חיוביים וגראם-שלילייים על פי המנגנון המפורט למעלה.
מרינה ליסנקו
דוקטורנטית, המחלקה לבקרה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
