נוסח השאלה המקורי: האם הקור עצמו בחורף באמת גורם ל"התקררות"? זאת אומרת, אם לא אתלבש טוב ויהיה לי קר, האם יגדל הסיכוי שאחלה? ואם לא, למה חולים יותר בחורף? האם הקור בחורף מחליש את המערכת החיסונית, או שרק תנאי קור קיצוניים יחלישו את המערכת החיסונית? תודה, מיכל
שלום מיכל ותודה על שאלתך,
אכן, הבקשה "אל תשכחי ללבוש סוודר" היא אחד המשפטים הכי שכיחים שאומרים הורים לילדיהם .בחורף
רוב מחלות החורף נגרמות על ידי נגיפים (וירוסים), וההתגוננות מפניהם תלויה בעיקר בפעילות העצמאית של מערכת החיסון. זה המצב מאחר שאנטיביוטיקה פועלת ביעילות רק נגד חיידקים, ולא נגד נגיפים.
התקררות מכונה גם "דלקת חריפה של הלוע העליון והאף" (Acute Nasopharyngitis) , וגורמים לה כמה סוגים שונים של נגיפים, ביניהם נגיף הקורונה (בתמונה העליונה). הם גורמים למחלה קלה ושכיחה ביותר בדרכי הנשימה העליונות, שהתסמינים השכיחים שלה הם גרון כואב, התעטשויות, נזלת, גודש באף, שיעול, ליחה, כאב ראש, חולשה ועייפות. הידבקות בנגיף השפעת (בתמונה השנייה) מלווה בתסמינים דומים אך חריפים יותר – וגם בעלייה חדה בחום הגוף.
נגיף הקורונה (corona virus) | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Nilses
נגיף השפעת. בכחול: מעטפת הנגיף, ועליה באדום ובוורוד חלבונים חיוניים לתפקודו | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Jkpjkp.
בחורף הסיכוי לחלות גבוה יותר. מחקרים מצאו קשר בין מזג אוויר חורפי, לבין ההתפשטות של נגיף השפעת ושל מחלות אחרות הקשורות בזיהומים בדרכי הנשימה. למשל, מחקר שנערך בפינלנד מצא כי שכיחות ההידבקות בזיהומים בדרכי הנשימה עולה כשרמות הטמפרטורה והלחות יורדות, כפי שקורה בחורף בסקנדינביה.
קור משפיע עלינו בשתי רמות: ברמת ההתנהגות וברמת התהליכים הביולוגיים שמתרחשים בגופנו. שני אלה עלולים להשפיע על הסיכויים לחלות:
1. כשקר בחוץ אנשים נוטים יותר להתכנס בחדרים סגורים, שהם בדרך כלל פחות מאווררים מהאוויר הפתוח שבחוץ ולכן מצטברים בהם יותר זיהומים ורעלים ויש בהם פחות חמצן טרי. המחסור באוורור יוצר קרקע פורייה להעברה של נגיפים בין אנשים. בנוסף, במזג אוויר חורפי ההזדמנויות להתעמל ולטייל באוויר הפתוח יורדות בדרך כלל, והרי אין כמו פעילות גופנית ואוויר צח כדי לעודד את הפעילות הבריאה של מערכות הגוף, לרבות מערכת החיסון.
2. מחקרים בדקו אם טמפרטורת גוף נמוכה מעלה כשלעצמה את הסיכוי לחלות. בניסוי שנערך בשנת 2005 באוניברסיטת קרדיף נמצא קשר בין חשיפה לקור (הנחת הרגליים במים קרים במיוחד למשך זמן קבוע בתקופת הניסוי) לבין הופעת תסמינים של התקררות.
יש כמה דרכים להסביר כיצד הקור משפיע – לרעה – על הגוף: כשקר, זרימת הדם לאיברי הגוף הופכת פחות טובה, וזה מקשה על מערכת החיסון לעבוד בצורה מיטבית. בנוסף, בתנאים של קור ויובש, רירית האף מתייבשת ומתקשה יותר למנוע מגורמי מחלה לחדור לגוף, וכך נחלשת ההגנה הטבעית של הגוף ממזהמים.
ומה קורה לנגיפים בקור?
כידוע, חומרים כימיים וביולוגיים נוטים לשנות את המבנה ואת ההתנהגות שלהם בהתאם לתנאי הסביבה. נגיפים, לדוגמה, נוטים להיות יציבים יותר בתנאים של קור ויובש, כלומר הם יכולים להחזיק בהם מעמד זמן רב יותר. רוב הנגיפים מוקפים במעטפת דמוית ג'ל שמורכבת בין היתר מחלבונים, שנוטים לשנות את המבנה שלהם בטמפרטורות גבוהות. המעטפת חיונית לנגיף כדי שיוכל לחדור לתאי הגוף ולהתרבות שם (וכל זה כשאנחנו מתכרבלים תחת הפוך, דומעים ומנוזלים).
אם זה לא מספיק, קיימים נגיפים שדווקא בתנאי קור הופכים אלימים ומזיקים הרבה יותר מאשר בתנאים אחרים. גם החיידקים לא "נשארים חייבים" – חיידקים מסוימים גרים דרך קבע באיברי מערכת הנשימה שלנו ובימים כתיקונם לא גורמים נזק. אבל כשתנאי הסביבה משתנים הם יכולים להתחיל להיות פעילים (שוב, על חשבוננו).
מערכת הנשימה | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי יוסי
ושאלה גם אלייך:
מדוע ההסתגרות בחדרים לא מאווררים גורמת לאנשים להידבק יותר במחלות? הרי חדרים סגורים הרבה פחות קרים מהאוויר החורפי שבחוץ!) רמז: קראי את הערך על שפעת בוויקיפדיה.
לסיכום, נאחל לך הרבה בריאות. ואל תשכחי ללבוש סוודר, כן?