שלום יעל,

מחלת הסכרת מסוג 2 הינה מחלה מטבולית מורכבת המערבת כשלים במספר מערכות גוף, בין היתר עמידות לאינסולין ברקמת שריר ושומן, ירידה בהפרשת אינסולין מהלבלב, ייצור-יתר של גלוקוז בכבד וחסרים הורמונליים.
תופעה נפוצה נוספת היא הגברת ריקון מערכת העיכול ("יציאות" תכופות), בעיקר בחולים הסובלים מעודף שומן.
החסרים ההורמונליים מתבטאים בפגיעה בייצור אמילין ע"י תאי הבטא בלבלב, פגיעה בהפרשת גלוקגון ובהורמון GLP-1. במערכת העיכול של אדם בריא מופרש ה- GLP-1 לאחר הארוחה כתוספת לאינסולין, דרך הדם הוא מגיע ללבלב ומעודד הפרשת אינסולין. בחולי סכרת סוג 2 אין הפרשת GLP-1 ממערכת העיכול.


המחזריות בהפרשת הורמונים שונים לאחר הארוחה; התמונה באדיבות ויקיפדיה


פעילות GLP-1 (ויקיפדיה)

אחד הגורמים החשודים לפגיעה בהפרשת ה- GLP-1 במערכת העיכול הוא עודף משקל היות והשומן העודף וחומצות השומן החופשיות בדם מדכאות את הפרשתו. ואכן, באנשים שמנים שירדו במשקל ראו עלייה בהפרשת ההורמון. אלא שלא בכל המיקרים של סכרת סוג 2 מדובר בעודף משקל, ומחקרים אחרים הראו שהירידה בתגובה לאינסולין  ולפחמימות היא האחראית לירידה בהפרשת ההורמון.

מקורות: Holst JJ, The Physiology of Glucagon-like Peptide 1, 2007

מאת: ד"ר נטלי יבגי-אוחנה
המחלקה לבקרה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
 

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

0 תגובות