התופעה קרויה בעגה המקצועית פוספאנאס (phosphenes) והמשמעות בגדול היא ראייה של אור ללא מקור תאורה.

התופעה תוארה ע"י אנשים מפורסמים כאריסטו ואייזיק ניוטון.
כיום סבורים שהתופעה מתרחשת עקב גירוי מכאני של עצב הראייה; תופעה דומה מתרחשת כאשר אנו משפשפים את העין או לוחצים על העפעף כשהוא סגור.

קיימת תופעה נוספת הקרויה פוטופסייה (photopsia) המתארת תופעה קלינית של היפרדות אחורית של נוזל לשכת העין ("posterior vitreous detachment"), אך אל פחד זוהי תופעה קלינית המתרחשת בגילאים מבוגרים (לרוב אחרי גיל פרישה). בגיל מבוגר יש מצבים (למשל אחרי טראומה לראש) בהם נוזל הלשכה, המצוי במעין שק, נפרד במקומות מסוימים מהרשתית. גם כאן ה"כוכבים", הם למעשה גירוי מכאני- מדובר במשיכה של שק הנוזל את סיבי עצב הראייה.


תמונות נלקחו מויקיפדיה

עוד אפשרות היא מחסור רגעי של חמצן למוח (היפוקסיה) למשל עקב קימה מהירה משכיבה לעמידה. מחסור בחמצן יכול להוביל לתגובה בתאים שונים בקורטקס הראייה ולתופעה של ראיית "כוכבים".
 
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

4 תגובות

  • גל

    לא מצאתי תשובה

    אני מחפשת תשובה לשאלה מדוע לפעמים כשאני משתעלת או מקנחת את האף חזק מופיעים לי זרמים של אור וריצודים של נחלי אור בשדה הראייה למשך דקה פחות או יותר.
    אשמח לתגובה
    תודה

  • ענת

    לא ברור לי מדוע הכותב על פוטופסייה אל פחד

    מה אם הקורא/ת הם לאחר גיל הפרישה?

  • נופית

  • מאיר ברק

    בוורידים יש שסתומים חד-כיווניים.

    בוורידים יש שסתומים חד-כיווניים המאפשרים זרימת דם אך בכיוון הלב בלבד
    כאשר אנו עומדים על הראש כוח המשיכה מושך את הדם בכיוון ההפוך אך הוא נעצר באותם שסתומים חד-כיווניים.
    זה קורה בכל הוורידים אך וורידי הצוואר הם הגדולים והבולטים ולכן דווקא שם שמים לב לתופעה.