השאלה המקורית: אשמח לדעת מה ההבדל בין "חבלת ראש" ל"פגיעת ראש", ומתי קיים קושי לזהות אותן? מה ההבדל בין דימום מוחי כתוצאה מפגיעת ראש לבין דימום מוחי מסיבה אחרת? שובל
שובל שלום,
חבלת ראש ופגיעת ראש הן היינו הך ולצערנו הן גורמות במקרים רבים למוות. יש גורמים רבים לפגיעות ראש, כמו גם תשדירים בטלוויזיה שקוראים לרוכבי אופניים לחבוש קסדה כדי להגן על ראשם מפגיעות במקרה של תאונה. מהם הגורמים לפגיעת ראש ומהן הסכנות שבה?
פגיעות ראש הן הסיבה השכיחה ביותר למוות אצל אנשים מתחת לגיל 45 במדינות מפותחות, והן סיבת המוות בכ-50 אחוז מתאונות הדרכים הקטלניות. פרט לכך הן עלולות להיגרם מאלימות מכוונת או מנפילות – בייחוד אצל פעוטות או קשישים, או מעיסוק בסוגי ספורט מסוימים.
פגיעת ראש אינה כרוכה תמיד בפגיעה במוח, אך לעתים קרובות היא מתבטאת בזעזוע מוח – הסוג הנפוץ ביותר של פגיעת מוח טראומטית. זעזוע מוח מתרחש כשהמוח נחבט בדפנות הגולגולת עקב מכה חזקה בראש, כשהפגיעה חזקה מדי והנוזל המוחי שדרתי (CSF) שהמוח "טובל" בו לא מצליח לבלום די הצורך את הזעזועים הללו.
סיבוכים אחרים כתוצאה מפגיעת ראש הם שבר בגולגולת, שבץ (פגיעה באספקת הדם למוח), עוויתות אפילפטיות, זיהומים או גירוי של העצב התועה (Vagus), שמתבטא בהקאה בשלב הראשון ועלול לגרום להאטה של קצב הלב עד כדי מוות.
מתאגרפים מקצועיים נמצאים בסיכון גבוה לפגיעת ראש | צילום: ויקיפדיה
איך מאבחנים פגיעת ראש ומהם הקשיים?
בכל פגיעת ראש יש לאבחן מוקדם ככל האפשר את מהות הפגיעה, כלומר לברר אם מדובר בזעזוע מוח או בפגיעה חמורה יותר, כדי שיהיה ניתן לטפל בה בהתאם. בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) מאפשרת לשלול מצבי חירום חמורים שכרוכים בסכנת חיים, כמו עלייה בלחץ התוך-גולגולתי – הלחץ שמפעילה הגולגולת על רקמת המוח, או דימום תוך-גולגולתי כתוצאה מקריעה או מפציעה של רשת הנימים שפרוסה במוח. אם יש חשד לפגיעות כאלה נדרש טיפול דחוף ומציל חיים. בהיעדר חשד כזה נהוג לעכב את הפצוע להשגחה בחדר המיון למשך 24-8 שעות.
במסגרת ההשגחה נערכות לפצוע בדיקות פיזיות וקוגניטיביות שמסייעות באבחון של זעזוע מוח. עוזר גם לדעת מה משך הזמן שבו היה המטופל מחוסר הכרה (לרוב עד כחצי שעה). ככלל, איבוד הכרה או הקאות בעקבות מכה בראש מעידים על פי רוב על זעזוע מוח, ובמקרים כאלה יש לפנות בהקדם לקבלת טיפול רפואי. החמרה בתסמינים הללו, או בתסמינים כמו כאב ראש, בעיות בהתמצאות במרחב, עוויתות והבדל בגודל האישונים (כתוצאה מהפעלת כוח חיצוני על האישון בצד הפגוע) מעידים שנדרשת סריקה כדי לגלות פגיעה חמורה יותר.
קיימים כמה קשיים שמפריעים לאבחן זעזוע מוח, בין השאר משום שסימנים שמאפיינים זעזוע מוח יכולים לאפיין גם פגיעות אחרות או מצבים פיזיולוגיים נורמליים. בעיות קוגניטיביות (פגיעות בתהליכי חשיבה) אופייניות גם להפרעת דחק בתר-חבלתית (PTSD), והבדל בגודל האישונים קיים אצל 20 אחוז מהאנשים באופן טבעי. עם זאת, מוטב לאבחן זעזוע מוח בטעות מאשר לא לאבחן זעזוע מוח שהתרחש.
זעזועי מוח לא מאובחנים מתרחשים לא מעט, בעיקר כיוון שנפגעים נמנעים מלהיבדק, ביודעין או מחוסר מודעות. ספורטאים שחשופים לפגיעות ראש, למשל, נמנעים לא פעם מלדווח עליהן מחשש שימנעו מהם להשתתף בתחרויות. כך לא מתאפשרת בדיקה מעמיקה שנחוצה כדי לגלות סימנים לזעזוע מוח שאינם נראים לעין. במחקר שנעשה ב-2005 נמצא ש-88 אחוז ממקרי זעזוע המוח אינם מתגלים.
דימום תוך-גולגולתי
כאמור, חבלת ראש יכולה לגרום לדימום ברקמת המוח. דימום כזה הוא מצב חירום רפואי חמור ששיעור התמותה ממנו מוערך בלמעלה מ-40 אחוז. יש כמה סיבות לסכנה הגבוהה שהוא מייצג. ראשית הוא עלול לגרום לשבץ דימומי – ירידה באספקת הדם (ולכן החמצן) למוח, שעלולה לגרום לתרדמת ואף למוות אם הפציעה מתרחשת בגזע המוח. שנית, דימום ברקמת המוח עלול להגדיל את הלחץ התוך-גולגולתי, ולכן לדחוק את המוח לעבר מקום החיבור שבינו לבין חוט השדרה וללחץ מוגבר על גזע המוח, שעלול לגרום להאטה בדופק ולשינויים בדפוסי הנשימה.
גורם נוסף לשבץ דימומי הוא פגמים בכלי דם. פקעת ורידים ועורקים היא הפרעה מולדת שמתבטאת בשילוב של כלי דם ראשיים שצורתם פגומה ונימים עם דופן דקה שעלולה להיקרע. פגמים כאלה בצורת כלי הדם עלולים לגרום לדימומים בחלל שמקיף את המוח (החלל התת-עכבישי), אולם על פי רוב הם נסתרים ובלתי מורגשים.
הדימומים הללו נובעים לעתים קרובות מדליפות קלות בכלי הדם, ולא מהתבקעות של ממש, ואז הם גורמים למיגרנה או לשיתוק של אחד מצדי הגוף ולשיבושים בדפוסי הפעילות החשמלית של המוח, שעלולים להתבטא בעוויתות אפילפטיות. מעבר לכך הדימום הזה בדרך כלל אינו טומן בחובו סכנת מוות, בניגוד לדימום כתוצאה מחבלת ראש חמורה.
סריקת CT שמראה דימום בכמה מאונות המוח | צילום: מויקיפדיה
איך אפשר לצמצם את הסיכון לזעזוע מוח?
הצעד הראשון במניעת פגיעות ראש הוא פשוט להיות זהיר. נקיטה באמצעי בטיחות כמו חגירת חגורת בטיחות או שימוש בכריות אוויר במכונית יכולים לצמצם משמעותית את הסיכון לפגיעת ראש במקרה של תאונה. לאנשים מבוגרים שמועדים לנפילות מומלץ לנעול נעליים נוחות עם סוליות קשיחות שמצמצמות את הסיכון לנפילה.
ספורטאים, אתלטים ורוכבים על כלי רכב דו-גלגליים (אופניים או אופנועים) צריכים לחבוש קסדה כדי לצמצם את הסיכון לזעזוע מוח. בסוגי ספורט מסוימים, כמו פוטבול אמריקאי, יש סיכון גבוה לזעזוע מוח, לכן חוקי המשחק עוברים התאמות רבות כדי לשמור על בריאות השחקנים. בנוסף, גם הקסדות של השחקנים עוברות שיפורים מתמידים כדי להגן טוב יותר על הראש ועל המוח.
וכמובן, בכל מקרה של חשד לפגיעת ראש חמורה מומלץ להגיע לחדר מיון ולהיבדק, או לפחות להתייעץ מיד עם רופא המשפחה.
בומרנג – בחזרה אליך
מלבד דימום מוחי, מה עוד יכול לדעתך לגרום לשבץ מוחי?
