התשובה היא כי תלוי באיזה תאים מדובר. יש תאים המתחלפים בתדירות גבוה מאוד ואחרים בתדירות פחותה, כאשר בקצה הסקאלה מצויים תאי העצב בקליפת המוח שאינם נוצרים לאחר הלידה אלא רק מתים (ולא מוחלפים בחדשים).

בממוצע מתים בגוף כל דקה כ 300 מיליון תאים מסוגים שונים בתהליך של מוות מתוכן הקרוי אפופטוזיס (apoptosis), תאים אלו ברובם מוחלף בתאים חדשים.

במערכת העיכול התאים המחפים את הקיבה והבטן מתחלפים בממוצע כל 6 ימים וזאת בגלל עומס העבודה המוטל על "כתפיהם" ובגלל סביבת העבודה הקשה (חומציות ורעלים) הפוגעת בתא.
תאי העור מתחלפים בערך כל 2-4 שבועות; כלומר כל חודש העור שגופנו עוטה הוא חדש (כמובן שהתחלופה היא הדרגתית).

תאי הדם האדומים בגוף האדם חיים בממוצע כ 120 יום לפני שהם מתים ומפרקים.
תאי הכבד חיים בממוצע כשנה עד שנה וחצי.
כל רקמת השלד (עצם) באדם מתחדשת כל 7-10 שנים.


תמונה נלקחה מויקיפדיה

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

9 תגובות

  • ישראל

    מה קורה לתאים אחרי שהם מתים?

    מה קורה לתאים אחרי שהם מתים?
    האם הגוף ממחזר את חלקם?

  • חגי

    שאלה על מוות תאי במח

    האם גם במח התאים מתחלפים? חלקם / כולם...?
    והאם כל המח עשוי מעצבים?

  • גל

    הזדקנות

    מצטרף לשאלה של ראובן: באם התאים מתחדשים, מדוע אנו מזדקנים?
    האם הגוף מייצר תאים חדשים "זקנים"?

  • אנונימי

    אני מנחש שבתהליך ההחלפה מועבר

    אני מנחש שבתהליך ההחלפה מועבר בגן גם הגיל...
    אולי כשיבינו איך זה נעשה אפשר יהיה להקפיא או להצעיר גיל חיים

  • ראובן

    התחדשות תאים

    באם התאים מתחדשים מדוע אנו מזדקנים?

  • עודד גרינברג

    תאי סחוס

    מהוא קצב התחדשות של תאי הסחוס?

  • ראובן

    התחדשות התאים

    באם התאים מתחדשים מדוע אנו מזדקנים?

  • מוטי

    מדוע צלקות לא נעלמות

    אם כך איך צלקות לא נעלמות?
    מדוע פגעים בלב, בכבד ובריאות ממחלות, שתיה וכדומה לא נעלמים? (בהנחה שהשתיה, עישון הופסקו)

  • מאיר ברק

    לגוף יש יכולת מדהימה להחלים אך המנגנון אינו מושלם.

    הצטלקות היא למעשה תגובה מהירה מאוד של הגוף לפגיעה או פציעה.
    צלקות נוצרות כאשר הפגיעה חודרת מתחת לשכבת התאים המתים בעור- האפידרמיס, אל תוך הדרמיס או עמוק יותר.
    כחלק מהתהליך מונחים סיבי קולגן במהירות גדולה ולכן הסידור שלהם אובד.
    אפשר לחשוב על כך כמו במצב של חור הנפער בסירה ומים חודרים פנימה. האם נתחיל לתקן את החור לאט ובסדר מופתי או שנתפוס כל דבר הבא ליד וננסה לסתום את החור במהירות האפשרית לפני שנטבע?

    סיבי הקולגן אינם תאים אלא חומר חוץ תאי המצוי במקומות רבים כמו העור, הקרנית, העצם ועוד.
    לאחר שהמבנה הראשוני המסודר נהרס, לרוב הגוף לא מסוגל לתקן את המבנה הראשוני הזה.
    דוגמא שקל לראות יחסית היא בקרנית השקופה בעין. פגיעה עמוקה שתגיע לשכבת הקולגן תגרום להשקעה מהירה של סיבי קולגן חדשים. הבעיה שהשיכוב המהיר יהיה חסר סדר והשקיפות באזור זה תיפגע (מה שיראה ככתם עכור).

    הגוף אומנם מנסה לתקן עם הזמן את הצלקת המורכבת מסיבי קולגן לא מסודרים אך לרוב ההצלחה לא מושלמת.
    גם הגיל משפיע!
    בתינוקות ההחלמה היא כמעט מושלמת וככול שאנו מזדקנים יכולת הגוף לתיקון הולכת ויורדת.

    להסבר מפורט על רקמת הצלקת והיווצרותה ניתן לקרוא בקישור הבא:

    קישורים:
    רקמת צלקת
    http://www.msnbc.msn.com/id/3076698/