השאלה המקורית: האם הטענה שנשים יכולות לעשות יותר דברים במקביל מגברים נכונה?
"הוא גבר – הוא לא יכול לעשות כמה דברים בו-זמנית"; "אני אישה, אז אני מולטי-טאסקית". מי מאיתנו לא שמע אין ספור פעמים את המשפטים האלה ודומים להם. אך האם הם אכן נכונים? נשים באמת יכולות לעשות כמה דברים במקביל, בשונה מגברים?
לפני שנענה על השאלה על ההבדלים בין המינים ביכולת ריבוי משימות, חשוב לציין כמה עובדות חשובות על היכולת האנושית להתמודד עם ריבוי משימות באופן כללי:
מחקרים שנערכו בנושא גילו כי היכולת שלנו לעסוק בכמה משימות במקביל היא גרועה ביותר. ככלל, אנשים פשוט לא טובים בביצוע שתי משימות שונות או יותר בו-זמנית. למעשה נמצא שהמוח אינו מסוגל באמת לבצע כמה משימות בעת ובעונה אחת, אלא מה שקורה בפועל הוא שהקשב או תשומת הלב שלנו פשוט עוברת לסירוגין בין המשימות שאנחנו מבצעים. כלומר במבט שטחי נוצרת התחושה שאנחנו מבצעים בו-זמנית כמה משימות, אבל בפועל אנו מבצעים בכל פעם משימה אחת בלבד למשך זמן קצר, ואז עוברים למשימה השנייה וחוזר חלילה.
מחקרים הראו שבגלל הקשב המפוצל איכות הביצוע של המשימות שאנו עושים בו-זמנית נפגעת, לעומת ביצוע שתי משימות בנפרד. יתרה מזאת, מאחר שכל פעם שאנחנו עוברים בין משימות המוח זקוק לזמן קצר כדי להסב את תשומת הלב ולחזור לפעילות שונה, בכל מעבר כזה בין משימות מתווסף פרק זמן קצרצר שבסופו של דבר מצטבר לזמן ארוך. כך שביצוע שתי משימות בו-זמנית אורך בסופו של דבר יותר זמן מביצוע שתי משימות ב"טור" (זו אחרי זו).
כלומר ריבוי משימות גורם לנו לבצע את המשימות גרוע יותר וגם לאט יותר.
אפשר להיוכח בקלות בקושי שלנו להתמודד עם ריבוי משימות באמצעות היישומון שבקישור הבא. נסו את עצמכם...
לחצו על התמונה להפעלת היישומון – כל שעליכם לעשות הוא ללחוץ על כפתור ההתחלה ואז לעבור עם העכבר לאורך הקפה מלאה בתוך המסלול הירוק (עם כיוון השעון), אך בלי לצאת ממנו. כל יציאה מהמסלול נחשבת פסילה. לאחר שמדדתם את הזמן שנדרש לכם לביצוע המשימה, חזרו על המשימה שוב והפעם נסו להקליד תוך כדי כך בתיבת הטקסט את אותיות הא"ב או להקליד מילים שמישהו אחר יגיד לכם. האם הפעם הצלחתם לבצע את המשימה באותה מהירות? ובאותו דיוק?
הישומון נלקח מתוך חוברת של התוכנית מדע בהתכתבות של מכון דוידסון לחינוך מדעי שעוסקת בקשב
הקושי הזה יכול להיות רק מצחיק או חסר חשיבות כשאנחנו מכינים לעצמנו כוס קפה בזמן שיחה בטלפון, או כשאנחנו מנסים לכתוב הודעה בווטסאפ תוך כדי הליכה. לכל היותר נשכח לשים סוכר או ניתקל במישהו. אבל יש פעולות, כמו נהיגה, שבהן הניסיון לבצע כמה משימות במקביל עלול לסכן חיים. דיבור בטלפון תוך כדי נהיגה, למשל, מעלה פי ארבעה את הסיכון לתאונה! הוא גם מאט משמעותית את זמן התגובה שלנו לאירועים בדרך, למשל אורות בלם שנדלקים במכונית שלפנינו. שליחת הודעת טקסט בזמן נהיגה "גונבת" לחלוטין את הקשב שלנו מהמתרחש בכביש, ולכן יש להימנע מכך לחלוטין.
ומה לגבי ההבדל בין המינים?
מכל מה שכבר אמרנו ברור שאף אחד אינו טוב בריבוי משימות. אולם האם בכל זאת יש בסיס לטענה שלנשים יש יתרון בנושא? ובכן, מחקרים שנעשו לא מצאו לכך הוכחה מספקת, וגם כשכבר נמצא משהו הוא לא היה עקבי. יש מחקרים שלא נמצא בהם כל הבדל בין המינים, במחקרים בודדים נמצאו יתרונות זעירים לנשים (ראו כאן באנגלית מחקר משנת 2013) ומחקרים אחרים שמצאו בדיוק את ההפך – עליונות קלה דווקא לגברים בביצוע משימות מרובות (ראו למשל כאן על מחקר שוודי משנת 2012). כך שאי אפשר לקבוע שיש אישוש מחקרי לכך שנשים טובות מגברים בביצוע משימות מרובות במקביל.
מה שכן נמצא במחקר הוא שאפשר לשפר מעט את היכולת לבצע משימות רבות, אך רק בפעולות ספציפיות שאנו עושים שוב ושוב עד שהן הופכות להיות אוטומטיות עבורנו, ואיננו צריכים להקדיש קשב רב לביצוען. אולי בשל כך נמצא לאחרונה שבני נוער בימינו טובים יותר ממבוגרים בצריכת מדיה מפוצלת (למשל שימוש במקביל בטלוויזיה ובסמרטפון). נראה שבני נוער יקלטו יותר מידע משני המכשירים בהשוואה למבוגר, אולם חשוב לציין שהיכולת הזו לא בא לידי ביטוי במשימות אחרות, כך שעדיין מסוכן גם להם לנהוג ולדבר באותו זמן בטלפון.
ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.