בטרם נענה על השאלה נסביר בקצרה מהו לחץ הדם ומהם הגורמים המשפיעים עליו. לחץ הדם הינו הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם. לחץ זה נמדד ביחידות של מ"מ כספית (mmHg). כלי הדם בגופנו נחלקים לכלי דם עורקיים וכלי דם ורידיים. לחץ הדם הנמדד בדרך כלל בבדיקות שגרתיות ע"י הרופא או האחות, הינו לחץ הדם בעורקים. באופן כללי, לחץ הדם העורקי נקבע ע"פ גורמים פיסיקליים שהם נפח הדם הזורם בכלי הדם והיענות דופן כלי הדם לזרימה זו. היענות דופן כלי הדם יורדת בקרב קשישים או בקרב אנשים הסובלים מטרשת עורקים. גורמים פיסיולוגיים המשפיעים על לחץ הדם הינם ההתנגדות ההיקפית של כלי הדם או במילים אחרות – קוטר כלי הדם, המושפע מגורמי וויסות עצביים והורמונליים, ותפוקת הלב שהינה תוצאת מכפלת נפח הפעימה בקצב הלב.

תוצאת המדידה של לחץ הדם העורקי מורכבת משני מספרים: האחד מייצג את לחץ הדם העורקי בעת התכווצות החדר השמאלי (לחץ הדם הסיסטולי) וזהו הערך הגבוה מבין השניים. לחץ הדם הסיסטולי התקין בקרב בני אדם עומד על 120 מ"מ כספית. המספר השני, בעל הערך הנמוך יותר, מייצג את לחץ הדם העורקי בעת הרפיית החדר השמאלי (לחץ הדם הדיאסטולי), ערכו התקין הוא 80 מ"מ כספית. אומדן לחץ הדם בבדיקה שגרתית נעשה בשיטה עקיפה ע"י ספיגמומנומטר (sphygmomanometer). מכשיר זה מורכב משרוול ומשקית מתנפחת, אליה מחובר כדור גומי לחיץ ושעון לחץ, כפי שניתן לראות בתמונה מס' 1.

תמונה 1: ספיגמומנומטר המורכב משרוול ובתוכו שקית מתנפחת המחוברת לכדור גומי לחיץ ולשעון לחץ. הבדיקה נעשית באמצעות מסכת (סטטוסקופ), מקור התמונה מוויקיפדיה.

השרוול מולבש על זרוע הנבדק מעל המרפק, הבודק מנפח את השקית בעזרת כדור הגומי הלחיץ, כך שהלחץ בשקית עולה על לחץ הדם הסיסטולי של הנבדק. השקית המנופחת למעשה מהווה חסם עורקים, ובעקבות הלחץ שהשקית מפעילה על עורק הזרוע, נחסמת זרימת הדם בעורק המספק דם לגפה ומפסיקים לחוש את הדופק בגפה זו.

תמונה 2: כאשר הלחץ בשקית גבוה מהלחץ הסיסטולי של הנבדק לא נשמעים קולות כיוון שהעורק סגור לזרימת דם. בזמן המדידה מתבצע שחרור הדרגתי של הלחץ מהשקית תוך מעקב אחר חידוש הזרימה בעורק. בשלב ראשון הלחץ בעורק עולה על הלחץ בשקית רק בזמן כיווץ החדר השמאלי, לכן העורק נפתח ונסגר לסירוגין וזרימת הדם סילונית. בשלב שני הלחץ בעורק גבוה מהלחץ בשקית באופן רציף, כך שהעורק פתוח כל הזמן וזרימת הדם היא רציפה.

פתיחת המסתם בכדור הגומי הלחיץ מאפשרת שחרור הלחץ מהשקית בקצב נמוך (2-3 מ"מ כספית לשנייה). בזמן שחרור הלחץ הבודק מאזין לקולות מעורק הזרוע בעזרת סטטוסקופ המונח על עורק הזרוע מתחת לשרוול. כאשר הלחץ בשקית משתווה ללחץ הסיסטולי של הנבדק מתחדשת זרימת הדם בעורק אך באופן סילוני ובלתי רציף. בנקודה זו מתחילים להישמע רחשים מעורק הזרוע המבטאים את זרימת הדם הסילונית בעורק. רחשים אלו נקראים קולות קורוטקוף (Korotkoff sounds) . הלחץ שמציג שעון הלחץ עם הישמע קול הקורטקוף הראשון הינו לחץ הדם הסיסטולי של הנבדק.

עם המשך שחרור הלחץ מהשקית המתנפחת, העורק הולך ונפתח ובכל פעימת לב עובר יותר דם מתחת לשרוול, עד אשר הלחץ בשקית משתווה ללחץ הדם הדיאסטולי של הנבדק. בנקודה זו זרימת הדם בעורק שבה להיות רציפה ולא סילונית, והעורק פתוח לחלוטין. הלחץ שמראה מד הלחץ בנקודה זו מהווה את לחץ הדם הדיאסטולי של הנבדק.

יש לציין שהשיטה המתוארת למדידת לחץ דם הינה שיטה שאינה פולשנית, פשוטה ודורשת מיומנות בסיסית בלבד. שיטה זו אינה מדויקת לחלוטין, ובמצבים קיצוניים של תת לחץ דם חמור היא אינה רגישה דיה. בחולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ בהם נדרש מעקב צמוד ורציף אחר לחץ הדם, השיטה המשמשת למדידת לחץ הדם הינה שיטה פולשנית, בה מוחדר צנתר לכלי הדם של הנבדק המחובר למוניטור שמראה באופן רציף ומדויק יותר את לחץ הדם של הנבדק בכל רגע נתון.

מאת: דניאל בן הלוי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

התשובה מבוססת בין השאר על הספר "עקרונות הפיסיולוגיה" מאת רוברט מ. ברן ומתיו נ. לוי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, פרק 10, עמודים 129-135.

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.