נוסח השאלה המקורי: ידוע שלשום יש סגולות אנטי-בקטריאליות, במיוחד בגלל מולקולת האליצין שבו. השאלה שלי היא זאת – איך פועלים החומרים הפעילים, ובמה זה שונה מאנטיביוטיקה? השאלה הזו מובילה לעוד שאלה – מדוע השום מהולל ומומלץ על ידי רבים, ולעומתו האנטיביוטיקה די מושמצת (בגבולות הברורים כמובן)?
תודה רבה,
איתי.
איתי שלום,
תודה על שאלתך,
משחר ימי ההיסטוריה הלך שמו של השום לפניו (או לפחות לפני ריחו), והוא נודע לכל בזכות סגולותיו הרפואיות. השום מוזכר לראשונה בתקופת מצרים העתיקה, אז נהגו בני מעמד הפועלים, בוני הפירמידות, לאכול אותו, ככל הנראה כדי שיחזק אותם ויסייע להם בעבודת הכפיים הקשה. על פי המקורות, גם אבותינו, כשהיו עבדים במצרים, קיבלו שום בתזונתם כדי להגביר את תפוקתם.
על פי התלמוד, השום מסייע בטיפול בדלקות, טפילים, בעיות פוריות ומחלות נוספות. גם ביוון וברומא העתיקה העריכו את תכונותיו של השום. אתלטים העשירו את תפריטם בשום לפני תחרויות אולימפיות, חיילים ויורדי ים אכלו שום לפני צאתם לדרך ורופאים בני התקופה ההיא, ובראשם אבי הרפואה המודרנית היפוקרטס, המליצו על אכילת שום כטיפול בבעיות נשימה, דלקות, בעיות בכלי הדם ומחלות פרקים.
שום סגול טרי | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Itzuvit
כפי שציינת נכונה, החומר הפעיל בשום הוא האליצין. לפני כשני עשורים זיהו מדעני מכון ויצמן את דרך הפעולה שלו וגילו שהאליצין מפריע לתפקודם של שני חלבונים החיוניים לתהליכי החיים של חיידקים וטפילים שונים: ציסטאין פרוטאינז ואלכוהול דהידרוגנז. על ידי תגובה כימית האליצין משנה את המבנה של החלבונים הללו וכתוצאה מכך הם הופכים בלתי פעילים. בסופו של דבר התהליך הזה מוביל למותם של חיידקים וטפילים ולבלימת ההתפתחות של זיהומים, דלקות ומחלות.
מולקולת האליצין | התרשים לקוח מוויקיפדיה; נוצר בידי Ben Mills
האנטיביוטיקה, אחת הבשורות הגדולות של המאה העשרים, היא שם כולל לקבוצת תרופות הפועלות נגד חיידקים במגוון צורות. חלקן פוגעות בדופן התא של החיידק, אחרות מפריעות לתהליכי בניית חומצות הגרעין המרכיבות את הדנ"א של החיידק ורבות מהן פוגעות בתהליך בניית החלבונים בחיידק.
אך אליה וקוץ בה, ל"תרופת הזהב" של שנות החמישים יש כמה חסרונות ברורים. בראש וראשונה, השימוש המוגבר באנטיביוטיקה הוביל להיווצרות זנים עמידים בפני התרופה. שינויים גנטיים אפשרו לחיידקים לפתח דרכים לחמוק ולהתגונן מפני האנטיביוטיקה. התופעה הזו הולכת ומתרחבת ומטרידה מאוד את הקהילה הרפואית.
נוסף על כך, כמה מסוגי האנטיביוטיקה אינם נוהגים איפה ואיפה ופוגעים גם ב"פלורה" הטבעית שלנו – כל אותם חיידקים הידידותיים החיים בגופנו ונחוצים לתפקוד היעיל של מערכות גופנו. כמו כן, חלק מהתרופות האנטיביוטיות מחלישות את מערכת החיסון שלנו. סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה אסורים בשימוש במצבים מיוחדים, כגון היריון והנקה.
השום, לעומת זאת, יעיל יותר מחלק מהתרופות האנטיביוטיות להגנה מפני טיפוס, חיידקי סטרפטוקוקוס, חיידקי סטפילוקוקוס, כולרה, דיזנטריה ודלקות מעיים. לא בכדי הוא מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". בניגוד לאנטיביוטיקה הוא אינו פוגע בפלורה הטבעית. השום נמצא יעיל נגד וירוסים (שכידוע אינם מושפעים מאנטיביוטיקה) והוא מותר לאכילה גם במהלך היריון ובעת הנקה.
מעבר לכך, מחקרים הראו כי השום יעיל כנוגד חמצון, כגורם מסייע בתהליכי הרזייה, והוא גם מפחית כולסטרול, משתן ותומך בתפקוד תקין של הכליות, מוריד את כמות הסוכר בדם, מרחיק יתושים וחרקים ואפילו יש לו פעילות אנטי-סרטנית בתנאים מסויימים.
צריכת השום המומלצת היא שן אחת או שתיים ליום. את השום מומלץ לצרוך סמוך למועד כתישתו, היות שהאליצין נוצר עם הכתישה ומתפרק תוך זמן קצר. על מנת למנוע נידוי חברתי אפשר לעדן את ריח השום על ידי לעיסת פטרוזיליה, שומר ונענע ולהרבות בצחצוח שיניים ובשימוש במי פה.
בתיאבון ולבריאות!
בומרנג – בחזרה אליך:
מאפיין ידוע של מאכלים שמקורם במזרח הוא השימוש הרב שנעשה בהם בצמחי תבלין שמעשירים את טעמם, לעומת תבשילים שמקורם במערב ובהם השימוש בתבלינים נפוץ פחות. חשבת פעם מה גרם להבדל הקולינרי הזה?
במחקר שנערך באוניברסיטת קורנל על מתכונים ממדינות שונות נמצא כי ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, כך גובר השימוש בתבלינים. בפולין, למשל, נמצא שנעשה שימוש ב-0.3 תבלינים בממוצע למתכון, כשהטמפרטורה השנתית הממוצעת שם היא 7.8 מעלות צלזיוס. בהודו, לעומת זאת, שם הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 26.9 מעלות צלזיוס, נמצא שמשתמשים ב-9.3 תבלינים בממוצע למתכון. ישראל, אגב, נמצאת אי שם באמצע עם ממוצע של 3.9 תבלינים למתכון.
בין צמחי התבלין הללו מככב מכובדנו השום. בהינתן הסגולות האנטי-בקטריאליות של השום ושל צמחי תבלין נוספים, האם תוכל לשער מדוע השימוש בהם נרחב כל כך במדינות החמות? רמז: חשוב מה קורה לחיידקים בטמפרטורה גבוהה.
ד"ר ענת לונדון
המחלקה לנוירוביולוגיה
מכון ויצמן למדע
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
