הסיבה המיידית שעולה לנו לראש היא שהזיקית משתמשת בשינוי צבע כדי להסוות את עצמה.
תמונה באדיבות ויקיפדיה.
אך יש בתופעה זו הרבה מעבר להסוואה גרידה.
בדיוק כמו בסוגי דיונונים שונים הזיקית משתמשת בשינוי צבע כאמצעי חברתי כדי להעביר מסר על "מצב רוח", מוכנות להזדווגות ועוד. באופן כללי ניתן לומר שצבעים כהים יותר מעידים על איום או "כעס" בעוד שצבעים בהירים יותר יעידו על רוגע או על ניסיונות חיזור.
תמונה באדיבות ויקיפדיה.
בנוסף שינויי צבע יכולים גם העיד על המצב הפיסיולוגי של הזיקית (למשל שינויי טמפרטורה) או בזנים מסוימים אף לסייע בהתמודדות עם תנאי הסביבה (צבעים בהירים כאשר חם מאוד וצבעים כהים יותר בשעות הבוקר הקרירות כדי לסייע בקליטת קרינת חום).
במאמר שהתפרסם ב 2008 הולכים צעד קדימה וטוענים שההסוואה כתוצאה משינויי צבע התפתחה באופן משני ולמעשה ה"מטרה" העיקרית היא אמצעי תקשורת.
המנגנון של שינויי הצבע הוא מרתק ומשלב צבעים כימיים וצבעים פיזיקאליים.
[צבעים "כימיים" נובעים מצבענים (פיגמנטים) בעוד צבעים פיזיקאליים נובעים מתופעות פיזיקאליות הקשורות לאור כמו החזרה]
על התופעה אחראים תאים בשם כרומטופורים (Chromatophores) המצויים מתחת לחיפוי החיצוני ביותר של העור השקוף.
התאים הכרומטופורים מצויים במספר שכבות כאשר כל שכבה אחראית לצבע שונה. השכבה הקרובה ביותר לפני השטח אחראית על הצבע צהוב ואדום. מתחת לשכבה זו מצויים תאים המכילים חומר קריסטליני חסר צבע בשם גואנין (guanine); חומר זה יעיל ביותר בהחזרה של אורכי הגל הכחולים (כמו מראה). במאמר מוסגר נזכיר שהחומר מצוי גם בקשקשים של מיני דגים שונים וכן בעכבישים שונים. שילוב של האור הכחול המוחזר משכבה זו יחד עם הפיגמנטים הצהובים מעל ייתן לנו צבע ירוק. מתחת לשכבה זו, בעומק, מצויים תאים נוספים המכילים את הצבען (פיגמנט) הכהה מלנין. ע"י ריכוז המלנין במרכז התא (אז התא "שקוף) או פיזור אחיד שלו בתא הזיקית יכולה לקבוע את עוצמת הצבע (ירוק או חום בהיר\כהה).
תמונה באדיבות ויקיפדיה.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
