פיטואסטרוגנים (Phytoestrogen) הן תרכובות צמחיות שאינן סטרואידים. בגלל המבנה שלהם שדומה לאסטרדיול שהוא סטרואיד  (17-β-estradiol)יש להם את היכולת להיקשר לקולטני אסטרדיול ולהפעיל אותם.
הצמחים העשירים ביותר בפיטואסטרוגנים הם סויה (soy) ומוצריה (למשל טופו) ותלתן אדום (Red Clover) אך הזמינות של הפיטואסטרוגנים גם תלויה בצורת העיבוד של המוצר.

תמונה של פיטואסטרוגן (למעלה) ואסטרדיול (למטה). נלקח מויקיפדיה.

כיום מתקיים מחקר עשיר בתחום ויש עדויות מסוימות המצביעות על כך שפיטואסטרוגנים מסייעים להגנה מפני סוגי סרטן שונים, מחלות לב, אוסטיאופורוזיס ועוד. מנגד, לפיטואסטרוגנים יכולים להיות השפעות על ריכוז ופעילות הורמוני המין בגוף ע"י היקשרות או שפעול של אנזימים שונים הקשורים בתהליך יצור הורמוני המין. בנוסף, בניגוד לנאמר קודם, יש מחקרים הטוענים שנשים עם עבר של סרטן השד צריכות להיזהר בצריכת פיטואסטרוגנים מכיוון שהחומר יכול לשפעל קולטנים שיובילו להתפרצות חוזרת של הסרטן.  אין עדיין מידע ברור ולכן הדעה הרווחת כיום שיש להיזהר (הדבר נכון גם בהזנת תינוקות).

תלתלן אדום (ויקיפדיה)

לא תמיד קל להצביע על קשר ישיר בין פיטואסטרוגנים לתופעות שונות בגוף. כיום אנחנו נחשפים לסטרואידים חיצוניים ממקורות שונים, בין השאר בחומרי שימור למזון, מוצרי קוסמטיקה, מוצרי פלסטיק וחומרי ריסוס כנגד מזיקים וצמחים שונים.

 העדות הראשונה לכך הייתה בשנות  ה -40, אז התגלה שצמח התלתן  שנאכל ע"י כבשים רועות השפיע על פוריותן; לאחר מחקר התגלה שהוא עשיר בפיטואסטרוגנים. מחקר שנערך ב 2008 על שלוים (עופות) הראה ירידה בפוריות שלהם כאשר נחשפו לריכוזים גבוהים של פיטואסטרוגנים (Science, 191. 98-100. 2008). מחקרים אחרים הראו שצריכה מוגברת של חלבון סויה (למשל במזון מהיר) בתקופת הילדות עשויה להוביל לירידה מסוימת בפוריות גברים, אם כי אין מסקנות חד משמעיות.

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

10 תגובות

  • חוה קינן חוקין

    פיטואסטרוגנים בקוסמטיקה

    שלום
    פיטואסטרוגן שמקורו בסויה מצוי בשימוש במוצרים קוסמטיים.
    מה אומרים על כך מחקרים?

  • ראנה

    אם אפשר הסבר לנקודות בנושא פיטואסטרוגנים בצורה מובהקת


    • הנוטרסיאוטיקל (ים)-
    • מבנה כימי
    • מקורות,
    שיטות הפקה אם ישנן.•
    באילו צורות מופיעים בשוק (אבקה, נוזל, קפסולה, טבליה,וכו')
    • האם ניתן בצורה נקייה או בשילוב,
    • באילו מזונות ניתן למצוא אותם-
    • מזון פונקציונלי- האם משולבים במזון פונקציונלי.
    • השפעות פיזיולוגיות ומטבוליות, (רעילות-סיכונים), תופעות לוואי, השפעות קליניות.
    • אם יש אינטראקציות עם חומרים אחרים במידה ויש,
    • כמויות מותרות רגולציה (במידה ויש) FDA, EFSA

    אם אפשר מאמר שמסביר בצורה טובה את הנקודות , אני באמת צריכה עזרה זו אם אפשר ...

  • אודליה

    פיטואסטרוגנים

    שלום, בכתבה נאמר על פיטואסטרוגנים וסרטן השד. מה לגבי צריכת פיטואסטרוגנים עם עבר של תאים טרום סרטניים בצוואר הרחם ו-HPV type 31?

  • אסנת

  • אופיר

    אז בעקרון טופו פחות בריא?

    כי אני אוכל המון טופו (אורגני), והמון מוצרי סויה וירקות....

  • חיים חביב

    טופו ופיטואסטרוגנים

    שלום אופיר,
    לא, אין להסיק שטופו פחות בריא, אלא שפשוט לא צריך להגזים בשום דבר...

  • ליהי

    חומרי הדברה בפירות וירקות

    אני נוהגת לשטוף פירות וירקות בנוזל כלים, כדי לשטוף את חומרי ההדברה.
    האם חומרי ההדברה באמת נשטפים? ומצד שני האם נוזל הכלים אינו חודר לפרי או לירק?
    (אגב, ברור לי שפירות וירקות אורגניים בריאים יותר, אך כדי להשיג אותם הטרחה רבה והמחיר יקר..)

  • מאיר ברק

    תגובה

    במידה וחומרי ההדברה לא חדרו לפרי יש בהחלט ייתרון בשטיפת הפירות והירקות טוב-טוב (למיטב ידיעתי רוב חומרי ההדברה לא חורים לירק).
    נוזל הכלים עצמו, בין אם הוא חודר לירק או לא, אינו רעיל - הרי אנו שוטפים איתו כלי אוכל.

  • אורן

  • מאיר ברק

    תשובה

    ג'יברלינים (Gibberellins) הם הורמונים צמחיים (ידועים מעל 100, לכולם מבנה בסיסי דומה).
    בניגוד להורמונים בבני אדם- הג'יברלין לרוב נוצר ופועל באותה רקמה (ולא מובל למקום אחר).

    הג'יברלנים אחראים על התפתחויות שונות בצמח, בין השאר ובעיקר על התארכות הגבעולים.
    בנוסף הם מעודדים התפתחות רקמות שונות כמו אבקנים, פרחים, פירות.
    קישורים:
    ג'יברלינים באתר ויקיפדיה באנגלית
    http://en.wikipedia.org/wiki/Gibberellin

    הסבר על ג'יברלינים (אנגלית)
    http://www.plant-hormones.info/gibberellins.htm