DNA (חומצה דאוקסי-ריבונוקלאית, Deoxyribonucleic Acid) היא מולקולה ענקית המצויה בעיקר בגרעין התא. מקטעי DNA מרכיבים גנים שונים - המהווים את יחידת המידע התורשתית הבסיסית, המקדדת לחלבון אחד או תכונה אחת, ושמעוברים מההורה לצאצא.
ה-DNA כולו ארוז בצפיפות לכדי מספר כרומוזומים, כשלבעלי חיים יש מספר כרומוזומים משתנה. באדם יש 23 זוגות כרומוזומים: סך הכל 46 כרומוזומים, כאשר כל סדרה של 23 כרומוזומים התקבלה מאחד ההורים. ה-DNA מורכב משני גדילים המשלימים אחד את השני. כל גדיל מורכב מרצף של אבני בניין שנקראות נוקלאוטידים. הנוקלאוטיד הוא מולקולת בסיס בעלת חנקן שקשור לזרחה ולקבוצת סוכר.
כל הרצף הגנטי בנוי מחזרות של 4 סוגי נוקלאוטידים שונים: אדנין (A), תימין (T), גואנין (G) וציטוזין (C).
גדילי ה-DNA מורבים מנוקלאוטידים. אדנין נמשך לתימין, והגואנין נמשך לציטוזין. סכמה של מבנה ה-DNA | מקור: Dee-sign, Shutterstock
כמות האדנין והתימין זהה תמיד תהיה זהה, וכך גם מספר החזרות של נוקלאוטידים מהסוג הגואנין והציטוזין. הסיבה לכך היא שזוגות אלו משלימים אחד את השני, ומבחינה כימית, רק הצירוף של שניהם זה מול זה יהיה אפשרי. כאשר בגדיל אחד יופיע אדנין, הרי שמולו יהיה תמיד תימין; וכאשר יופיע גואנין יופיע מולו תמיד ציטוזין.
כדי ליצור מולקולת DNA חדשה יש צורך בתהליך שכפול הקוד הגנטי. בתהליך זה מולקולת ה DNA נפרמת לשני גדיליה המקוריים וכל גדיל מושלם חזרה עם הבסיסים החסרים ליצירת גדיל שלם חדש. התהליך מתבצע בעזרת האנזים DNA פולימראז. התהליך הזה קורה כל הזמן, משום שבכל פעם שתא מתחלק (במיטוזה) עליו לצייד את התא החדש בכל הקוד הגנטי. רק כך יוכל התא החדש לייצר את החלבונים הנחוצים לו.
הסרטון מספר את סיפורו של הקוד הגנטי: