ניסוי האמרלינג הינו ניסוי קלאסי בביולוגיה של התא שנערך בשנת 1934 ע"י הבוטנאי הגרמני יואכים האמרלינג.
האמרלינג ערך בין השנים 1930-1950 סדרת ניסויים באצה ירוקה בשם אצטיבולריה (Acetabularia), שהינה חד-תאית ואאוקריוטית (תא מורכב בעל גרעין).
אף על פי שהאצטיבולריה בנויה מתא יחיד, זהו תא ענק בגודל של כ- 5 ס"מ אותו ניתן לראות גם ללא מיקרוסקופ, מה שהופך אותה לאורגניזם מחקר אידאלי לחקר תאים.
אצטיבולריה (Acetabularia)
לאצטיבולריה מבנה מורכב הכולל שלושה איברים: איבר דמוי שורש (ריזואיד), גבעול ארוך וצר, וחלק עליון ומסועף בצורת מטרייה. גרעין התא מצוי בתחתית דמויית השורש. שמה של האצטיבולריה ניתן לה הודות לדמיון בין כובעה בעל צורת המטרייה לקערה נמוכה המיועדת לטבילת לחם במטבל, בלטינית acetabulum.
בסדרת ניסוייו, בחן האמרלינג מה קורה כאשר מפרידים בין שלושת המקטעים של אצטיבולריה וגילה כי לאחר קטיעה, השורש לבדו יכול להצמיח גבעול ותפרחת מטרייה, בעוד, הגבעול לבדו והתפרחת לבדה, נובלים ומתים.
בהמשך, בניסויו המפורסם ביותר, בחן האמרלינג מה מתרחש כאשר מחברים גבעול של זן אצטיבולריה מסוג אחד לשורש של זן אצטיבולריה אחר. למרבה העניין, התפרחת שצמחה מן האיחוד, נקבעה תמיד לפי הזן של השורש ולא לפי הזן של הגבעול.
החלק העליון של האצה, דמוי מטריה (התמונות נלקחו מויקיפדיה).
בכך הראה האמרלינג שהשורש המכיל את הגרעין, הוא האחראי לצמיחת התא והוא שקובע את תכונותיו של התא.
חשיבותו של הניסוי היא בהכרה במשמעותו של גרעין כמקום אחסון המידע התורשתי והמבני של התא.
מאת: ארז ליבנה
המחלקה למדעי הצמח
מכון וייצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
