לצלופח יש תאי עצב מיוחדים המרוכזים כאיבר התופס חלק ניכר מנפח גופו; תאים אלו הם בעלי תפקיד ייעודי של ייצור חשמל בצורה מסונכרנת.

האיבר מפוקח בצורה מרכזית וכשהאות ניתן כל התאים יחד משחררים את הזרם החשמלי.

כל תא עצב באיבר האמור מייצר הפרש פוטנציאל בין פנים התא לשטח פניו החיצוני, כ 100 מילי-וולט. ברגע שמתקבל האות להפעלה מופרש אצטילכולין (שליח עצבי) מתאי העצב, הפרשה זאת יוצרת תעלת יונים (מעבר זמני) המאפשרת לנתרן להיכנס לתא ולהפוך את הפוטנציאל. הפרש פוטנציאלים זה יוצר זרם חשמלי המשתחרר מהתא. התאים מאורגנים ב"טור" חשמלי ולכן כל תא "מעורר" את זה שאחריו לפעולה; כל התהליך אורך כ 2 מילישניות.
אם נבצע הקבלה מעולם החי לעולמנו אנו הרי שכל תא כזה משמש כסוללה.

במידה והצלופח היה חי באוויר (יחסית מבודד) הרי שהזרם שהוא היה משחרר היה בסדר גודל של 1 אמפר (שווה ערך לסוללה של 500 וולט) אך הצלופח חי במים ולכן הזרם משתחרר לא מנקודה אחת אלא "מתפזר" משטח פני הצלופח.


התמונה נלקחה מויקיפדיה

למיטב ידיעתי לא ברור בדיוק מדוע הצלופח לא מחשמל את עצמו אבל ניתן לומר שבגלל משך הזרם הקצר (2 מילי שניות) והעובדה שחלק ממנו "נבלע" בסביבה המימית הזרם לא מספיק כדי לחשמל חיה בסדר גודל כזה.

כאשר הצלופח מהמם בע"ח קטן ממנו הזרם מספיק גם מספיק (יש לזכור ששטח הפנים קטן בריבוע והנפח בשלישית ולכן בע"ח קטן פי 10 באורך מצלופח הוא למעה בעל נפח קטן פי 1000!).


התמונה נלקחה מויקיפדיה

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

10 תגובות

  • אנונימי

    בננה

  • אנונימי

    י

  • יוסי

    תגובה

    בס"ד
    ראשית, תודה על תגובתך ועל הסבלנות.

    שנית, מדוע אם כן יתוש שעומד על קוטל יתושים הוא נקטל? למה זה לא דומה ליונה?

    בברכה!

    יוסי.

  • מאיר ברק

    תגובה

    המתקנים שמטרתם להרוג חרקים מסתמכים על גודלו הקטן של גוף החרק ועל מתח גבוה.

    המתקן מכיל שני רשתות של מתכת כשביניהם יש מרחק של בערך 2 מ"מ והפרש פוטנציאלים של כ 2000 וולט או יותר.
    המרחק מספיק למנוע ניצוצות (פריקה) של הפרש הפוטנציאלים כאשר המבודד הוא אוויר.
    ברגע שחרק נכנס למרווח ה 2 מ"מ (הוא נמשך פנימה ע"י הקרינה האולטרא-סגולה) הוא סוגר מעגל - כלומר הוא נוגע בשני החוטים (ולא כמו היונה בחוט אחד)
    מכיוון שגופו קטן יחסית הזרם העובר דרכו גבוה (יותר אלקטרונים ליחידת נפח) והוא מתחמם עד להתלקחות.
    כך שלמעשה החרק נשרף כליל.

  • יוסי

    מדוע יונים שעומדות על חוט חשמל אינן מתחשמלות?

    הרי לפי חוק הזרמים של קירכהוף הזרם בחוט אמור להתחלק בנקודת הצומת היכן שהרגל הראשונה של הציפור נוגעת בחוט ולחזור בנקודת הצומת השניה היכן שהרגל השניה של הציפור נוגעת בחוט.

  • מאיר ברק

    כי הן לא סוגרות מעגל

    על מנת שהיונים יתחשמלו הן צריכות לסגור מעגל בין החוט [פאזה] לאדמה, לעמוד החשמל,לחוט האפס או לחוט פאזה אחר. אך היונים עומדות רק על חוט אחד ולכן לא קורה להם דבר.
    לנשרים ברמת הגולן אין כזה מזל (בגלל שהם הרבה יותר גדולים) ויש בעיה קשה של התחשמלות נשרים.
    קישורים:
    על התחשמלות נשרים
    http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/27206.htm

    על התחשמלות נשרים באתר מטח
    http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=1698

  • יוסי

    אי הבנה.

    בס"ד

    שלום רב!!

    ראשית תודה על התגובה.

    שנית, הרי אם ניקח נגד כלשהו (נורה, זמזם וכדומה) ונחבר את שני ההדקים שלו לחוט אחד במעגל, הנורה תידלק כי הזרם בנקודת הצומת הראשונה נחלק לשניים וזורם גם דרך הנורה (זה נקרא מעגל מקבילי אם אינני טועה....) וחוזר דרך ההדק השני ומתאחד עם הזרם "הראשי" כביכול, ואם כן מדוע לא יקרה כך גם ליונה?

    מצפה לתגובה.....

    יוסי.

  • מאיר ברק

    אנסה להסביר שוב

    כאשר ציפור עומדת על חוט חשמל הגוף שלה נטען במטען (וולט) השווה בערכו למטען חוט החשמל.
    אבל, וכאן הנקודה החשובה, שום זרם לא זורם דרך גוף הציפור.
    הגוף הוא מוליך גרוע יחסית ולכן כל האלקטרונים ממשיכים לזרום דרך חוט החשמל.

    אבל אם הציפור נוגעת בעמוד, באדמההיא סוגרת מעגל (אם היא תיגע בחוט אחר היא תיצור "קצר").
    מכיוון שעל חוט החשמל יש מטען גבוה וכל מה שנוגע באדמה הוא בעל מטען "0" גוף הציפור מהווה "גשר" בין מטען גבוה לאפס ולכן הזרם עובר גם עובר דרך גוף הציפור המסכנה.

  • יוסף

    למה יונה לא מתחשמלת.

    בס"ד
    שלום רב!!
    צירפתי כאן תמונה שמתארת מעגל חשמלי פשוט בעל תייל מוליך שמחוברת אליו נורה בחיבור מקבילי.
    למיטב ידיעתי הזרם יזרום גם דרך התיל וגם דרך הנורה, כלומר מתקיים כאן חוק הזרמים של קירכהוף.
    לפי האמור, ניתן לראות את היונה שעומדת על כבל החשמל כמחוברת למעגל החשמלי בחיבור מקבילי. באנלוגיה זו, הרגל הראשונה של היונה היא קצה התיל הראשון של הנורה שמחובר לתיל הראשי (קרוב לקוטב החיובי) ורגלה השניה היא קצה התיל השני (הקרוב לקוטב השלילי) שמחובר לתיל הראשי.
    לפי כל האמור עדין קשה מדוע בנורה יזרום זרם ואילו ביונה לא יזרום כל זרם.
    אשמח מאוד מאוד לקבל תגובה!!!!
    יוסף.

  • מאיר ברק

    תשובה

    הציור נכון אך הוא לא מתאר את קווי המתח של חברת החשמל.
    בציור שלך יש צרכן = נורה, שצורכת את הזרם.

    אני מציע לך לעשות ניסוי ולכבות את כל הנורות בבית ולנתק את כול מוצרי החשמל ואז לגשת לשעון החשמל ולראות האם הוא מסתובב. לפי ההסבר שלך הוא אמור להסתובב בכול מקרה כי המעגל סגור ויש צרכן אבל זאת טעות. אם השעון שלך מסתובב אז או שלא סגרת את כול מוצרי החשמל או שגונבים לך חשמל או שיש לך זליגה שזה מצב מאוד מסוכן.

    הציור המתאים לשאלת היונה הוא מעגל פתוח של מקור מתח ו2 כבלי חשמל.
    היונה במקרה הזה היא "סוגרת המעגל". כשהיא מניחה את 2 רגליה על תיל אחד המעגל עדיין פתוח. כשהיא נוגעת בשני כבלים היא בעצם סוגרת את המעל ומכיוון שהגוף רגיש לזרם (בניגוד לכבל) היא מתחשמלת.