לא מצאתי התייחסות לתופעה מהספרות המדעית, למרות שאני מכיר אותה באופן אישי. אפשר להציע 2 הסברים אפשריים, הראשון – ההרגשה של הכובע לאחר הורדתו נובעת מתפקוד לא מושלם של אלסטיות העור. כאשר לובשים כובע לוחץ, הוא לוחץ על העור ואפילו אחרי שמורידים אותו רואים שעור נשאר שקוע ולחוץ במשך מספר דקות, העור השקוע מפעיל את הקולטנים של חוש המישוש של העור, והמוח מרגיש כאילו עדיין יש כובע על הראש, במשך מספר דקות עד שהעור חוזר למצבו המתוח הרגיל. הבעייה עם ההסבר הזה הוא שתחושה של משהו על הראש קיימת גם כשמורידים כובע לא לוחץ, שלא משאיר כל סימן לחץ על העור. כך שזה לא הסבר ש'מכסה' את כל האפשרויות.

ההסבר השני (יותר סביר) – שהתופעה היא אשליה שנובעת עקב תחושה מדומה שנובעת מאַדַפְטַצְיַה (adaptation). נסביר:

אדפטציה או הביטואציה (habituation)  או בעברית 'היתרגלות' או 'היסתגלות' היא תופעה הקיימת בכל בעלי החיים בעלי מערכת עצבים ובכל החושים. הכוונה היא שכאשר יש גירוי מסויים (תמונה, ריח, צליל, מגע וכו') ברמה קבועה מערכת העצבים כאילו 'מתרגלת' אליו (עוברת אדפטציה) כעבור זמן מסויים (תלוי בחוש ובגירוי), ומפסיקה לדווח עליו באותה עוצמה כמו בהתחלה, לפעמים עד כדי התעלמות כמעט מוחלטת. דוגמאות: 1) כאשר נכנסים לבית חולים / בית מרקחת / מעבדה כימית / רפת – מיד מריחים ריח חזק של חומר חיטוי / תערובת כימיקלים / ריח של זבל פרות, אבל כעבור מספר דקות – הריח מתפוגג ונעלם. והשאלה היא לאן הוא נעלם? – והתשובה היא שהוא לא נעלם, זה פשוט אדפטציה של מערכת העצבים אליו, שגורמת למוח / מערכת העצבים להתעלם מנוכחותו (כי אין בו כל מידע חדש). אדם נוסף שיגיע מבחוץ יריח את הריח 2) כאשר נכנסים לחדר שיש בו רעש רקע חלש (למשל זמזום חלש של מחשבים), בהחתלה שומעים את הרעש, אבל כעבור זמן מה, הוא נעלם, והחדר נתפס כ'שקט'. אפשר לתת דוגמאות מכל החושים, ואפילו מרמות תפקוד 'גבוהות' של המוח: מחקרים פסיכולוגים, למשל, מראים, שגם למאורעות טובים או רעים אנו עוברים אדפטציה וחוזרים לרמת התנהגות ואושר רגילה תוך זמן קצר (למשל – שמחה בעקבות מכונית חדשה מתפוגגת תוך שבוע שבועיים). כמו-כן, כדאי לציין שתהליך האדפטציה ביחד עם תהליך הפוך לו (סנסיטיזציה) הם התהליכים העומדים בבסיס הזיכרון (תא עצב שעבר אדפטציה הוא בעצם תא שזוכר את הסביבה, אם חושבים על זה), על פיענוח התהליכים המולקולריים שמאפשרים זאת ניתן פרס נובל לפיזיולוגיה בשנת 2000.

לעיתים, נוצרת תחושת אשלייה עקב תהליך האדפטציה, כאשר מפסיקים את הגירוי במהירות. אפשר להדגים זאת בקלות על ידי אפקט 'מפל המים' (שעוד הפילוסוף היווני אריסטו שם אליו לו): כאשר מסתכלים על מפל מים כדקה או שתיים, ואז מסיטים את המבט לעבר משהו אחר שלא זז, המשהו האחר נראה כאילו הוא זז כלפי מעלה. התופעה קיימת בהסתכלות על כל סוגי התנועות (מכונה באופן כללי אפקט שלאחר תנועה, motion aftereffect). אפשר לראות זאת בסרטון הבא:

יש לבהות במרכז הספירלה המסתובבת לפחות דקה ברציפות, ואז להסיט במהירות את המבט ולהסתכל על משהו אחר, שלא זז (כמו דף כתוב, תמונה, או כף היד). באיזורים בהם הספירלה מסתובבת מהפנים אל החוץ, האשליה שאחרי הסתכלות בה היא של משהו שמסתובב מהחוץ אל הפנים, ולהפך.

סביר שאותו אפקט מתרחש כאשר מורידים כובע, כפי שאפשר לראות בתמונה למטה.
1) כאשר לא חובשים כובע, הניירונים (תאי העצב) שבעור 'יורים' (שולחים גירוי חשמלי אל המוח) בקצב מתון יחסי, נאמר 6 דיווחים בשנייה (מסומן כקווים על החץ)
2) כאשר חובשים כובע, הניירונים שבעור יורים בקצב מהיר (15 גירויים בשנייה), והמוח מרגיש שהכובע על הראש.

3) כעבור זמן, הניירונים עוברים אדפטציה, מפסיקים לירות בקצב מהיר (יורדים ל-7 גירויים בשנייה), וכמעט לא מרגישים את הכובע על הראש.
4) כאשר מורידים את הכובע, אין יותר מה שיגרה את הניירונים, שמצידם עברו אדפטציה. הניירונים שולחים למוח רק כ-3 גורויים בשנייה. המוח מפרש את חוסר הירי כתחושה 'מוזרה' כאילו קיים משהו על הראש בכל אותם מקומות בהם היה הכובע קודם.
5) כעבור זמן נוסף, הניירונים חוזרים לקצב רגיל, והתחושה היא של ראש ללא כובע.

 (זהו גם ההסבר גם לאפקט שלאחר התנועה, רק שם במקום ניירונים שמרגישים מגע מדובר בניירונים שחשים תנועה, כאשר חוסר ירי שלהם מפורש על ידי המוח כתנועה בכיוון ההפוך). חשוב לציין שתהליך האדפטציה יכול להתרחש בכל תחנה (ואפילו בכל התחנות) במערכת העצבים, החל מהחיישנים שבעור, דרך הניירונים שבחוט השדרה, בגזע המוח, במבנה התלמוס ובקליפת המוח (שרק פעילות עצבית בה גורמת לנו 'להרגיש' בצורה מודעת).
לאחרונה הרגשתי באפקט דומה הקשור לשמיעה: בחדר בו אני יושב ישנם מספר אנשים, בעלי מחשבים. לפני חופשה כיבו כולם את מחשביים, ואז, למשך מספר רגעים, שרר במשך מספר דקות בחדר שקט שאני לא יכול אלא להגדירו כ'מוזר', הרגשתי כאילו שקט 'מדי' ומשהו היה חסר לי (כנראה רעש מאווררי המחשבים), אפשר לנסות בבית.

מאת: ד"ר אבי סאייג
המחלקה לנוירוביולוגיה ומכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

0 תגובות