השאלה המלאה: האם אדם יכול לתפקד באופן תקין ללא פיהוק?


נכון, נחשב לא מנומס ואפילו מעליב לפהק מול אחרים, אבל מה אנחנו יכולים כבר לעשות? כשזה בא, זה בא. זה חזק מאיתנו. הדחף הבסיסי לפהק משתלט עלינו מדי יום. למעשה, לא אתפלא אם חלקכם פיהקתם כבר כשקראתם את כותרת הכתבה. אבל מדוע אנחנו מפהקים? מדוע הפיהוק כל כך מידבק? ועד כמה אתם רגישים להידבק בפיהוקים ביחס לאחרים? השאלות הללו העסיקו חוקרים זמן רב, ולמרבה הפלא אין תשובה מוסכמת לסיבה האבולוציונית שבגללה אנחנו מפהקים.

 אבזהארי אבאזיזיס, ויקיפדיה
אריה מפהק. תופעה נפוצה אצל בעלי חוליות | צילום: אבזהארי אבאזיזיס, ויקיפדיה

כפי שכולנו יודעים, הפיהוק מאופיין בפתיחה הפה, שאיפה ארוכה ולבסוף נשיפה קצרה. לרוב הוא מלווה גם בעצימת עיניים והתמתחות ומופיע לפני השינה או קצת אחרי היקיצה. ההתנהגות הזו נפוצה מאוד בטבע. למעשה, היא נצפתה ותועדה אצל רוב בעלי החוליות, כגון כלבים, חתולים, אריות, סוסים, קופים, ציפורים ועוד. אצל בני אדם רואים פיהוקים כבר ברחם, אצל עוברים בני 20 שבועות בלבד, ומשם לאורך כל החיים.

 

עובר בן 30 שבועות מפהק ברחם. צילום אולטרסאונד: LiveScienceVideos, יוטיוב

 

במשך שנים רבות ההנחה הרווחת הייתה שהפיהוק נועד להכניס יותר חמצן לגוף ולהיפטר מעודפי פחמן דו-חמצני. עם זאת, גם אם במבט ראשון זה עשוי להישמע משכנע, העובדות מלמדות אחרת. כבר בשנות השמונים נמצא שנבדקים שנשמו אוויר מועשר בחמצן או בפחמן דו-חמצני פיהקו בדיוק באותה מידה. בנוסף, אין ראיות שמצביעות על כך שהפיהוק משפיע במידה מובהקת על רמות החמצן בדם. אז מה יכולה להיות הסיבה?

 ויקיפדיה
מערכת הנשימה האנושית. חלל האף והפה מתקררים בזמן הפיהוק | תרשים: ויקיפדיה

מחקר שנעשה לאחרונה מראה שפיהוק עשוי לסייע בקירור מערכת העצבים שלנו. המוח שלנו הוא איבר עסוק ורעב שמנצל כ-20 אחוז מכמות האנרגיה שמוציא הגוף שלנו מדי יום. הפעילות האינטנסיבית הזו גורמת לו להתחמם. מלבד זאת, טמפרטורת הגוף שלנו משתנה באופן טבעי כחלק מהמחזור היומי ומגיעה לשיא ממש לפני שאנחנו הולכים לישון – ובמיוחד אם אנחנו מרמים את עצמנו ובמקום לישון אנחנו שוכבים במיטה ומשוטטים בפייסבוק.

איך הפיהוק מקרר את המוח?
כשאנחנו מפהקים אנחנו מותחים את שרירי הפנים שלנו וכך מגבירים את זרימת הדם לפנים. אחד המקומות העשירים במיוחד בכלי דם בפנים הוא הריריות שנמצאות בחלל הפה והאף. בזמן הפיהוק האזורים האלה מתמלאים באוויר ומקררים את הדם שזורם מהם דרך הסתעפויות שונות אל תוך המוח הקדמי. נשמע מוזר נכון? יש לזה ראיות?

במחקר ביצעו את הניסוי האלגנטי הבא: לקחו שלוש קבוצות של אנשים. באחת הניחו על המצח של הנבדקים שקית קירור. בקבוצה השנייה עשו בדיוק את ההפך והניחו להם שקיות חימום על הראש. בקבוצה השלישית לא שמו להם כלום. ומה התוצאה? הנבדקים "חמומי המוח" פיהקו יותר מהרגיל בעוד "המקוררים" פיהקו הרבה פחות. ההבדל בין הקבוצות נצפה גם בתגובה לקטעי וידאו של אנשים מפהקים. בקבוצה המחוממת הנבדקים נדבקו בפיהוק 41 אחוז מהפעמים, בעוד בקבוצה המקוררת השיעור עמד על 9 אחוז בלבד.

 כתב העת Evolutionary Psychology
תוצאות המחקר. במרכז, הקבוצה "המקוררת". מימין ומשמאל קבוצות הביקורת | תרשים: כתב העת Evolutionary Psychology

הפיהוק המידבק
אז ראינו שיכול להיות שאנחנו מפהקים כדי לעזור למוח שלנו להתקרר, אבל למה הפיהוק כל כך מידבק? לתופעה הזאת קוראים פיהוק חברתי, ושותפים לה גם יונקים נוספים, כמו הכלבים וקופי אדם.

ההסבר המקובל לזה הוא שהתופעה קשורה ליכולתנו להזדהות עם אחרים. ראיה לכך היא שהפיהוק המידבק מופיע לראשונה אצל ילדים בסביבות גיל 5-4, כלומר בערך בשלב שבו מתפתחת אצלנו היכולת לזהות רגשות אחרים ולהזדהות איתם. מעניין לציין שנמצא שילדים שסובלים מהפרעות שפוגעות ביכולת ההזדהות שלהם עם אחרים (למשל אוטיסטים) מפהקים פחות כשמציגים להם קטעי וידאו של אחרים המפהקים.

ראיה נוספת היא שאנו נוטים לפהק יותר בתגובה לפיהוק של אנשים שאנחנו מזדהים איתם או חשים קרובים אליהם במיוחד. יש אפילו ראיות לכך שכלבים נוטים לפהק יותר בתגובה לפיהוק של הבעלים שלהם, לעומת אנשים זרים! המנגנון העצבי שנמצא בבסיס ההתנהגות הזאת מערב כנראה "עצבי מראה", אך זה כבר נושא לכתבה אחרת.

 טד פו, פליקר
כלבים נוטים לפהק יותר כשבעליהם מפהק | צילום: טד פו, פליקר

רוצים לדעת באיזו קלות אתם נדבקים בקלות בפיהוק לעומת שאר המשפחה או החברים שלכם? ערוץ נפלא ביוטיוב, בשם "AsapSCIENCE", הפיק סרטון וידאו משעשע בשם "פיהוקומטר" (Yawn-O-Meter), שמציג אנשים מפהקים בזה אחר זה ומאפשר לכם לבדוק כמה פיהוקים עברו עד שפיהקתם גם אתם. ככל שהמספר גבוה יותר כך אתם עמידים יותר בפני פיהוקים של אחרים. בהצלחה!

הפיהוקומטר – דרגו את עצמכם | סרטון: AsapSCIENCE

3 תגובות

  • בן אדם

    אין הגיון במחקר עם השקיות

    אין הגיון במחקר עם השקיות קירור וחימום,
    אם הפיהוק צריך לקרר אותנו אז למה מתי שהיו שקיות חימום לא פיהקו יותר, אני אשמח לתשובה

  • אורית

    יש לי הוכחה שפיהוק מחדיר קור

    קרה לי בעבר, שנשרפתי בידיים בצורה מאוד חזקה מהשמש והופיעו שלפוחיות וכו'. ואז שמתי לב לדבר מרתק.
    כל פעם כשפיהקתי, היו לי צמרמורות עזות של קור. הבנתי שבגלל הנגוד בין הידיים הלוהטות וקור שנכנס לגוף בזמן הפיהוק.
    האמת שבזמנו לא מצאתי באינטרנט שום קישור בין פיהוק לקור...
    אבל מדהים כמה שזה נכון!!!!

  • מעיין

    מדהים

    נתנאל, תודה רבה על הכתבות המעניינות. כבר התחלתי לחפש את השם שלך בגוגל כדי לקרוא את מה שאתה כותב. בהיר, תמציתי, חומרים מעניינים ושאלות שמעסיקות אותנו ביומיום. אם אתה מפיץ ניוזלטר אשמח לקבל אותו. שוב תודה!
    מעיין