אסנת שלום,
תודה על שאלתך.
השמש היא מקור אנרגיה חשוב מאוד בעולמנו. כל יצור חי זקוק לאנרגיית השמש, החל ביצורים קטנטנים בשם פלנקטון שחיים באוקיינוסים ומנצלים את אנרגיית השמש לביצוע פוטוסינתזה וכלה בבני האדם שניזונים מצמחים שמבצעים פוטוסינתזה ומבעלי חיים שניזונים גם הם מאותם צמחים. כולם גם תלויים באור ובחום שהשמש מפיצה לצורך ביצוע תהליכים פיזיולוגיים שונים, למשל ייצור של ויטמין D.
קרני שמש מסתננות בין ענפי העצים | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי: Chenspec
למרבה הצער, חשיפה ממושכת לשמש עלולה להיות מסוכנת והרסנית. חלק מאנרגיית השמש מופץ כקרינה על-סגולה (אולטרה סגולה: UV). חשיפת יתר לקרינה הזו גורמת כוויות, הזדקנות העור ומחלות עור, ביניהן סרטן העור. בנוסף, הקרינה העל-סגולה גורמת לדיכוי מערכת החיסון ולהתפתחות מחלות עיניים.
קרינה על-סגולה פוגעת בדנ"א ועלולה לגרום לסרטן העור | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי NASA/David Herring
סרטן העור: קרצינומת תאי קשקש של העור | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; במקור מתוך Visuals Online. היוצר בלתי ידוע
כולנו חשופים לסכנותיה של השמש, בין כשאנחנו מבלים על חוף הים ובין כחלק משגרת היומיום בדרך לעבודה, לקניות וללימודים. הבנת הסכנות הטמונות בחשיפה לשמש הובילה לפיתוחים שונים של מסנני קרינה. את השימוש הראשון הנפוץ במסננים האלה עשו חיילים אמריקאים שהוצבו במהלך מלחמת העולם השנייה במזרח הרחוק ונאלצו להתמודד עם התנאים הטרופיים והשמש הקופחת.
מאז ועד היום התפתחה תעשייה שלמה של קרמים ותרסיסים שנועדו לאפשר שהייה בטוחה תחת השמש. התכשירים האלה מכילים חומרים שמחזירים את הקרינה ומפזרים אותה, או לחלופין קולטים את הקרינה ומשחררים אותה כאנרגיית חום.
מסנן קרינה | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Simon Speed
האם זה יעיל?
בשנים האחרונות הועלו טענות שמטילות ספק ביעילותם של מסנני הקרינה ואף מדברות על סכנה בריאותית שטמונה בעצם השימוש בתכשירים האלה. בין השאר נטען שחלק מהכימיקלים שמשמשים לקליטה או להחזרה של הקרניים העל-סגולות הם חומרים רעילים ומזיקים לבריאות.
אחד החומרים הללו הוא אוקסיבנזון, שקיים ברוב תכשירי ההגנה. כמה מחקרים שנעשו בחיות מעבדה קובעים שהחומר הזה עלול לחדור את העור ולגרום אלרגיות עור והפרעות הורמונליות. מחקרים נוספים שנעשו בנשים קישרו בין רמות גבוהות של אוקסיבנזון ותוצריו בגוף לבין סיכון מוגבר של תחלואה גניקולוגית ועיכוב בגדילה עוברית.
חומרים נוספים שנמצאו מסוכנים על פי מחקרי משרד הבריאות האמריקאי הם רטיניל פלמיטט ורטינול, שניהם נגזרות של ויטמין A שמיועדות לעכב את הזדקנות העור. בשילוב עם חשיפה לאור השמש, החומרים האלה גורמים לשחרור רדיקלים חופשיים שיוצרים נזקים לדנ"א ומאיצים את התפתחותם של גידולים סרטניים.
גם בנוגע ליעילות של מסנני הקרינה למניעת סרטן העור הממצאים אינם מוחלטים. יש מחקרים שמוכיחים ששימוש קבוע במסנני קרינה מפחית את הסכנה של תהליכים קדם-סרטניים ושל תחלואה בסוגים מסוימים של סרטן העור.
גם יעילותם של מסנני הקרינה, כגורם יחיד בלי נקיטה באמצעי הגנה נוספים, נגד סרטן העור האלים ביותר – המלנומה – לא הוכחה בצורה מוחלטת. יש מחקרים שמראים דווקא עלייה בשכיחות התחלואה במלנומה אצל אנשים שמשתמשים באופן קבוע במסנני קרינה. לממצאים האלה מתווספת הטענה שבעשור האחרון, למרות העלייה בשימוש במסנני קרינה, חלה מדי שנה עלייה מתמשכת במספר מקרי המלנומה החדשים.
אז למה כן?
למרות הממצאים הלא אחידים, רוב רשויות הבריאות בעולם ממליצות באופן די גורף על שימוש במסנני קרינה במהלך חשיפה לשמש. הרשויות האלה מציינות שמכלול המחקרים מוביל למסקנה שהשימוש במסנני קרינה מפחית את הסיכון ללקות בסוגים מסוימים של סרטן העור, מקטין את כמות הכוויות בעור, אינו גורם בפועל למחסור בוויטמין D ולא הוכח שהוא גורם סכנה כלשהי לבריאות האדם.
המצדדים בשימוש בתכשירי הגנה מוסיפים שהמחקרים שנעשו עד כה ובחנו את השלכות השימוש במסנני הקרינה מסתמכים על נתונים מלפני שנות השמונים, תקופה שבה התכשירים עדיין לא סיפקו את אותה הגנה שהם מסוגלים לתת כיום.
בנוסף נטען שהעלייה בתחלואה בסרטן העור יכולה להיות קשורה לשימוש לא מוקפד מספיק במסנני הקרינה – שימוש בכמות מעטה מדי של החומר או התרשלות במריחה חוזרת שלו כעבור זמן מה. כמו כן, ייתכן שהמשתמשים במסנני קרינה מניחים (וזו טעות מרה) שהם מוגנים לחלוטין מנזקי השמש, ולכן שוהים בשמש זמן ממושך יותר ואינם נעזרים באמצעי מיגון נוספים. ההמלצה היא להשתמש במסנני קרינה כחלק מאסטרטגיית הגנה כללית, שכוללת הקפדה על שעות חשיפה מומלצות, לבישת ביגוד מגן, כובע רחב שוליים ומשקפי שמש ושהות במקומות מוצלים.
שמשיות פזורות בחוף להגנה מקרינת השמש | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Dough4872
מִנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פרסם בקיץ שעבר הנחיות חדשות שמחמירות את הדרישות מיצרני מסנני הקרינה ומונעות הטעיה של הצרכנים. היצרנים יורשו לציין שהמוצר שלהם מגן מספקטרום רחב של קרינה רק אם אכן עבר בדיקה של המנהל ונמצא שהוא מגן מפני מגוון אורכי גל של קרניים על-סגולות שמגיעות לכדור הארץ.
כמו כן, יצרנים לא יורשו יותר לציין על המוצר שהוא עמיד במים או עמיד בפני זיעה, היות שההצהרה הזו אינה מדויקת. יש לציין במפורש את משך הזמן שנבדק והוכח שהתכשיר עדיין יעיל בו בעת השהייה במים. בכל מקרה אסור יהיה לציין שההגנה של המוצר נמשכת יותר משעתיים ללא מריחה חוזרת, בלי קשר למספר מקדם ההגנה שמופיע על המוצר.
אין ספק שהנושא מבלבל. האגודה למען המלחמה בסרטן ממליצה על שימוש בתכשירים בעלי טווח רחב של הגנה מפני קרינה על-סגולה, עם מקדם הגנה גבוה של 30 ומעלה, אך מציינת שלא הוכח שלמקדם של יותר מ-50 יש יתרון משמעותי על פני קרמים אחרים. האגודה מספקת הוראות לשימוש נכון במסנני קרינה וממליצה לשלב לצדם אמצעי הגנה נוספים.
בומרנג – בחזרה אליך:
מדוע עורם של אנשים בהירי עור ששוהים בשמש הקופחת מאדים, ואילו עורם של אנשים בעלי עור כהה מקבל גוון כהה יותר (שיזוף)? חפשי באינטרנט מהו המרכיב בעורנו שקובע את צבע העור, איך מגיב המרכיב הזה לקרינת השמש והאם לצבע העור יש השפעה על הסכנה לחלות בסרטן העור?
בהצלחה,
ד"ר ענת לונדון
המחלקה לנוירוביולוגיה
מכון ויצמן למדע
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
