התשובה המפתיעה (את חלקנו) היא שכנראה שניתן; הכול הודות לפלאי ההנדסה הגנטית.
בשנת 1989 פרופסור לביולוגיה מולקולארית בשם רנדי לואיס (Randy Lewis) מאוניברסיטת וויומינג הצליח לזהות ולמפות את הגנים האחראי לייצור חלבוני קורי העכביש. מאז הם הצליחו לזהות ולמפות גנים אלו בעשרות מיני עכבישים שונים.
בתחילת שנת 2000 השתילו חוקרים גרמניים גנים לייצור חלבונים של קורי עכביש בצמחי טבק ותפוחי אדמה; המאמר התפרסם ב 2001 בעיתון Nature Biotechnology. החוקרים דיווחו על תוצאות טובות.
לעומתם, בחברת נקסיה הקנדית (Nexia Biotechnology), הצליחו (גם הם בשיטות הנדסה גנטית) להחדיר את הגנים לייצור חלבוני הקורים לבלוטות החלב של עיזים. הם מכנים את המוצר "פלדה ביולוגית" (Biosteel). היתרון בשימוש בעיזים הוא הכמות המסחרית של החלבון שנוצר וכן שהחוקרים הצליחו להתאים את החלבון לשימוש הומאני (הגוף לא יידחה אותו כזר); החוקרים מקווים לייצר תחליפים ביולוגיים סינטטיים וחזקים מאוד לגידים וחומרי תפירה בניתוחים. אך המחקר נקלע לקשיים ולא ברור מתי היישום יהפוך להיות מסחרי.
בנובמבר 2004 התפרסם מאמר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית (פרופסור אורי גת) בשיתוף עם מדענים גרמניים על הצלחה בייצור חלבוני קורי עכביש בחרקים
לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטת מינכן (חלקם, היו חלק משיתוף הפעולה הישראלי-גרמני) הציגו בכנס אירופאי ((European Science Foundation שנערך בפברואר 2008 כי הם הצליחו להשתיל גנים האחראים לייצור החלבונים המרכיבים את קורי העכביש בבקטריות שאף ייצרו אותם.
לאחר מכן, ע"י שימוש בשיטות שונות הם הצליחו ליצור מחלבונים אלו קורי עכביש מלאכותיים.
ויקיפדיה
נקודה מעניינת נוספת היא האם עכבישים יכולים לטוות קורים גם בתנאי חוסר כבידה. ניסוי כזה בדיוק מבוצע כעת בתחנת החלל הבינלאומית. העכבישים הגיעו על סיפון מעבורת החלל אנדוור בסוף נובמבר 2008 והתאקלמו מהר מאוד.
בתחילה נראה שהם מתבלבלים מתנאי הכבידה הנמוכה יוצרים רשת קורים אקראית אך לאחר ימים הם החלו לבנות רשתות זהות לאלו שעל כדור הארץ.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
