לא לכל כוכבי הלכת במערכת השמש יש שם עברי. הסיבה היא שבזמן העתיק, כאשר השפה העברית הייתה מדוברת (תקופת התנ"ך), לא היו קיימים אמצעים אופטיים ולכן כוכבי הלכת הרחוקים ביותר- אורנוס, נפטון ופלוטו (המוגדר כיום כפלנטואיד או כוכב לכת זעיר) לא היו מוכרים ומכאן שגם לא נתנו להם שמות. ששת כוכבי הלכת להם יש שמות עבריים הם:
מרקורי- כוכב חמה: זהו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש ולכן "משויך" לה (חמה הוא שם נרדף לשמש). בלועזית כוכב הלכת קרוי על שם האל הרומאי מרקורי שזוהה בהמשך עם שליח האלים הרמס. מכיוון שהשמש זוהתה עם האל הראשי אפולו (או הליוס היווני) בנו של זאוס, המיקום של שליח האלים בסמוך אליו היה הגיוני.
ונוס- נגה: זהו כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והוא מצוי בין כדור-הארץ וכוכב חמה. ונוס הוא גרם השמים השלישי בזוהרו בשמי כדור-הארץ, אחרי השמש והירח ומתקופה קדומה מאוד הזוהר והברק שלו שויכו לאלים נשיים (כמו למשל עישתר הבבלית שהיוותה את המקור למילה כוכב באנגלית- star). בהמשך היא זוהתה עם אפרודיטה היוונית ומקבילתה הרומאית- ונוס,אלת האהבה. בעברית השם שלה מתקשר לזוהר הרב שלה- כאמור, זהו גרם השמיים המבריק ביותר בשמי הלילה אחרי הירח.
מארס- מאדים: זהו כוכב הלכת הרביעי במרחקו מהשמש והבא בתור אחרי כדור הארץ. בשמי הלילה הוא מוכר בצבעו האדמדם וזאת בגלל ריבוי תחמוצת הברזל בקרקע כוכב הלכת. במיתולוגיה הוא נקרא על שם אל המלחמה ארס (היווני) ואח"כ מארס (הרומאי) כי צבעו של כוכב הלכת הזכיר לקדמונים דם שהיה נשפך בזמן קרבות. בעברית שמו פשוט מתאר את העובדה שצבעו אדמדם.
יופיטר- צדק: זהו כוכב הלכת החמישי במרחקו מהשמש והראשון שהנו ענק גזי. הוא קרוי על שם האל הרומאי יופיטר שהיה ראש האלים (המקביל לזאוס היווני) והיה מומנה בין השאר על החוק והסדר. מכאן גם נגזר שמו העברי "צדק".
סאטורן- שבתאי: זהו כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני שהוא ענק גזי. הוא מזוהה עם אל הקציר והתבואה הרומאי- סטורן. מכיוון שיחד עם השמש והירח (פחות כדור הארץ שנחשב למרכז היקום) זהו גרם השמיים השביעי, הוא גם העניק את שמו ליום שבת - היום השביעי (Saturday). השם העברי כנראה נגזר במהופך- האל סאטורן נתן את שמו הלועזי של יום המנוחה, יום שבת. והשם העברי של יום המנוחה (שבת) הורחב חזרה לשמו העברי של כוכב הלכת שבתאי. ייתכן ויש גם קשר לכך שהוא כוכב הלכת הרחוק ביותר שהיה מוכר בזמן הקדום; בגלל מרחקו זמן ההקפה שלו היה הארוך ביותר והוא נראה כאילו הוא שובת ולא זז. כפי שציינתי, מעבר לגרמי שמים אלו כבר לא היה ידע לקדמונים ולכן אין לנו שמות עבריים.
אורנוס- כוכב הלכת השביעי במרחקו מהשמש, התגלה ע"י טלסקופ ב 1781. אורנוס מזוהה עם השמיים ונחשב לדמות הקדומה ביותר במיתולוגיה שיחד עם גאיה (כדור הארץ) ייצרו את הטיטאנים והקיקלופים שקדמו לאלים האולימפיים.
נפטון- כוכב הלכת השמיני במרחקו מהשמש, התגלה ע"י טלסקופ ב 1612 ע"י גלילאו שטעה וחשב אותו לכוכב שבת (שמש). רק לאחר חישובים ותצפיות הוא זוהה ככוכב לכת של מערכת השמש בשנת 1846. הוא מזוהה עם האל הרומאי נפטון- אל הים (מקבילו של פוסידון היווני) וזאת בגלל צבעו הכחול.
פלוטו- כוכב הלכת התשיעי במרחקו מהשמש, התגלה ע"י טלסקופ רק ב 1930. לאחרונה הוא איבד את מעמדו ככוכב לכת והוגדר כפלנטואיד או כוכב לכת זעיר (לתשובה קודמת בנושא: לחץ כאן). מכיוון שבזמנו הוא היה כוכב הלכת האחרון וסוגר הרשימה של מערכת השמש וכן בגלל שהוא הכי רחוק מחום השמש, הוא נקרא על שם אל השאול הקר והקפוא- פלוטו (מקבילו הרומאי של האדס היווני). שנת 2009 הוכרזה כשנת האסטרונומיה הבינלאומית ובמסגרתה הוחלט לקרוא בשם עברי לאורנוס ונפטון.
.jpg)
התמונה נלקחה מויקיפדיה
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
