הציטוט לקוח מסכת פסחים פרק י'
"הסיבה פרקדן לא שמיה הסיבה, הסיבת ימין לא שמה הסיבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה".

למעשה יש מחלוקת בין הפרשנים האם החלק " ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה" מתייחס ל " הסיבה פרקדן לא שמיה הסיבה" או ל " הסיבת ימין לא שמה הסיבה".
רש"י למשל טוען: "שמא יקדים – אפרקדן קאי שמתוך שצוארו שוחה לאחוריו שיפוי כובע הסותם את פי הקנה נפתח ומתקפל למעלה והקנה פושט למעלה והמאכל נכנס לתוכו ונחנק".
מה שרש"י בעצם אומר הוא שאם נשכב פרקדן הצוואר מוטה אחורה והסגירה של הקנה בזמן הבליעה לא תהייה מושלמת ולכן ייתכן מצב של הקדמת קנה לוושט.

אם נסתכל על המבנה האנטומי בלוע הרי שהוא תומך בהסבר זה:
החלק העליון של הוושט (esophagus), במקום בו הוא נפתח לחלל הלוע, מצוי מאחורי הקנה (trachea). לכן על פניו הסבה לכל צד שהוא לא אמורה לשנות את הסיכוי של הקדמת הקנה לוושט. לכן סביר להניח שהמשפט לגבי הקדמת קנה לוושט לא נאמר על הסבה לצד ימין או צד שמאל.

התמונות עובדו מויקיפדיה

לגבי כל עניין ההסבה יש להתייחס לכתוב במסכת פסחים ברוח התקופה.
בתקופת בית שני ואח"כ בתקופת המשנה היו השפעות חזקות על חז"ל מהעולם היווני וארוחות גדולות או משתאות נערכו בסגנון משתה יווני (ראה תמונה). גם המילה "הסבה" כנראה מקורה ב "אסיבה" שהיא המילה היוונית המתארת את אותן ספות שנעשה בהן שימוש במשתאות.

התמונות עובדו מויקיפדיה

האנשים שהשתתפו בארוחה נהגו לשכב על צידם השמאלי (נשענים על מרפק שמאל) על גבי ספות גדולות ולאכול משולחנות קטנים שהוגשו לפניהם תוך כדי שיחה ודיון.
צורת שכיבה זו ציינה מעין אחווה, שיתוף וחירות בין כל המשתתפים. מכיוון שסדר פסח בא לחגוג את יציאת מצריים והפיכתנו לבני חורין, קבעו חז"ל שגם את ארוחת החג יש לאכול בהסבה לשמאל כמנהג "בני חורין".

כיום כבר אין מנהג לשכב על צד שמאל בארוחות תוך כדי הכנסת האוכל לפה בצד ימין.
למרות זאת בליל הסדר יש הנוהגים עדיין לרפד את המושבים בכריות ולאכול (או לפחות לשתות את 4 הכוסות) כשהגוף מוטה לשמאל ("הסבה").

- כתבה על הנושא בדף הקשר לחיילי קיבוץ עין צורים: לחץ כאן

מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

12 תגובות

  • אלישע פרוינד

    הסיבת שמאל

    בהרצאה ששמעתי לא מכבר (מסדרת ההרצאות של "תגליות" ) התייחס המרצה לנושא הסיבת שמאל. לטענתו, המנהג טמון בנוהג שהיה קיים באזור (וקיים עד היום בהודו - למשל) , להשתמש ביד שמאל לצרכים הגייניים ואת האוכל (שנאכל ביד) לאכול ביד ימין. לא מצאתי סימוכין לכך, למרות שההסבר נשמע הגיוני

  • אוריאל

    שמא יקדים קנה לוושט

    כמו שנאמר,מבחינה אנטומית הוושט נמצאת מאחורי הקנה ולא מצדדיו.
    איך ניתן להסביר את חזל באומרם:
    ל"א עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה".
    תודה רבה!

  • יניב

    מה מטרת המאמר?

    איני מ בין מדוע כותב המאמר נדרש לחזק את דברי רש''י? בעניינים רפואיים שונים, אנו אומרים לעתים 'נשתנו הטבעים', אך במבנה אנטומי בסיסי של הגרון, לא השתנה דבר! ועוד, רש''י כותב בפירוש בפסחים קה: ד''ה שמא יקדים- פרקדן קאי... כלומר, כל דברי הגמ' 'שמא יקדים וכו' מוסבים על שכיבה על הגב (או לשיטה אחרת הפוך)

  • אלירן

    הקאה

    האם הפרשה מוגברת של CCK וסקרטין עלולה להגביא תופעה של הקאה?

  • מאיר ברק

    תגובה

    היו מספר הצעות שמתן CCK יכול לגרום לבחילה אבל מחקר שבוצע לא הראה שום עדות לכך (קישור בסוף התגובה).
    כרגע אין הכרעה לכאן או לכאן
    קישורים:
    מאמר על CCK
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9855480

  • ליאור

    מחלת נסיעה

    מה הסיבה שדוגמה אם קוראים ספר באוטו ומרימים את הראש לאחר מכן מרגישים תחושה של סחרחורת?

  • מאיר ברק

    תשובה

    מחלת נסיעה (Motion Sickness), נובעת בגלל חוסר התאמה בין הקלט החושי ממנגנון הראיה (העין) ומנגנון שיווי המשקל הנמצא באוזן הפנימית. אם מנגנון שיווי המשקל מוח למוח על תנועה אך העין לא מזהה תנועה של הסביבה ביחס לגוף המוח יכול "להתבלבל" והתוצאה היא בחילה.
    יש תיאוריה הגורסת שהמוח מפרש את הבלבול שנוצר כאפקט של חומר רעיל שגרם ל"הזיות" ולכן הרצון להקיא נוצר כדי להוציא את החומר החוצה; אך לא הצלחתי למצוא סימוכין לכך.

    כאשר קוראים בזמן שהרכב נוסע הראש סטטי והעין מפוקסת על נקודה קרובה (המילה בספר) בעוד שהאוזן מדווחת למוח על כך שהגוף זז ימינה ושמאלה (למשל בסיבובים).. ההתנגשות בין שני סוגי הקלט היא הסיבה לסחרחורת והבחילה.
    קישורים:
    סיבות אפשריות למחלת הנסיעה
    http://www.essortment.com/family/healthmedicine_skhu.htm
    מחקר חדש יחסית בתחום
    http://www.wisegeek.com/what-causes-motion-sickness.htm

  • צח אומן

    ייתכן והדבר קשור גם למבנה הקיבה

    מכיוון שפי הקיבה נמצא מימין לקיבה עצמה, ובשל צורת הפונדוס (הבולט לצד שמאל כלפי מעלה) הסיבה לצד שמאל תאפשר שיחרור קל יותר של גזים מהקיבה ותמנע "עלייה" של מזון מהקיבה בחזרה לוושט- דבר שייתכן בעת הסיבה לצד ימין.

  • מאיר ברק

    סביר להניח שלא

    נתחיל בנקודה שההסבר הניתן במשנה הוא "שלא יקדים קנה לוושט".
    נקודת ההתחלה (והמפגש) של שני איברים אלו מצוי בלוע, הרבה מעל לשריר הסוגר המפריד בין הוושט לקיבה ולכן ברור כי ההסבר במשנה לא קשור לכך.

    יתרה מזאת, במידה והשריר הסוגר בין הקיבה לוושט פועל כשורה אין שום סכנה של עליית מזון חזרה.
    הסבה על ימין או על שמאל לא ישנו כלום באדם הבריא.
    למעשה כאשר התחילו את תוכנית החלל נעשו נסיונות בהם האסטרונאוטים נקשרו הפוך ואכלו כשפניהם מטה. גם כאן לא נצפתה שום בעיה (מעבר לחוסר הנוחות בלהיות הפוך).
    הוושט (כמו המעי) ניחן בתנועה פריסטלטית (גלית) ודוחף את המזון לכיוון הקיבה. לאחר שהמזון נכנס לקיבה הוא נשאר שם (שוב בהנחה שאין כל בעיה אנטומית, או בעיה אחרת שתגרום להקאה או לרגורגיטציה (עלייה של מזון חזרה מהקיבה מסיבות שונות).

  • צח

    לא התייחסתי ספציפית למקרה במשנה,

    אלא למנהג ההסבה על צד שמאל באופן כללי, שלדעתי יש בו כדי להקל על שחרור גאזים מהקיבה בזמן האכילה ולהקל על ההרגשה הכללית. אם תרצה, אפשרות לסימוכין לכך מדברי הרמב"ם:
    ..בתחילת הלילה [יישן] על צד שמאל, ובסוף הלילה על צד ימין ולא ישן סמוך לאכילה..."

    ניסוי פשוט בבית יבהיר את העניין: מתי קל יותר לעשות גרעפס: כשמטים את הגוף לצד ימן או כשמטים אותו לצד שמאל?

  • מאיר ברק

    תשובה

    מעולם לא ביצעתי ניסויים בגיהוקים אבל ההסבר שלך ממש לא מתקבל על הדעת.
    אם כל-כך קל לעשות "גרפס" כשמטים את הגוף לצד מסויים כולנו היינו עושים זאת כבר מזמן.
    לאחר מליוני שנות קיום של האדם ואבותיו הקדמונים (אפילו לאחר 6000 שנה כפי שיש להניח שאתה מאמין) כבר מזמן היינו מסגלים את ההתנהגות ה"נוחה" הזאת. אותו דבר לגבי השינה.

  • אהרן

    אפיקורס