כריתת עצים דווקא מובילה לירידה בכמות הלחות באוויר ולעליה בטמפרטורה.
כיסוי העלווה של העצים מאפשר צל ומוריד את הטמפרטורה על פני הקרקע ובמקביל יש אידוי מים מהעלים דבר המוביל לעלייה בלחות. בניגוד לכך באזורים בנויים יש כמות רבה של אספלט שאוגרת את חום השמש ואז פולטת את החום (בניגוד לאזורים פתוחים בהם כמות רבה יותר של אור שמש מוחזרת מהקרקע לאטמוספרה).
בנוסף יש בעיר מקורות פליטת חום נוספים שק מגבירים את האפקט.

התופעה מוכרת יותר בשמה: אפקט אי החום העירוני (Urban heat island).


פרופיל אי החום העירוני. תמונה לקוחה מויקיפדיה.

מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

2 תגובות

  • נורית

  • מאיר ברק

    תשובה

    אזורים הרריים יכולים להיות אזורים קשים מאוד למחייה לאדם, לבעלי חיים אך גם לצמחייה.

    ישנן המון סיבות אפשריות ושילובים של סיבות:
    - האזור ההררי צחיח (מדברי).
    - האזור סלעי מאוד עם מעט אדמה.
    - אזור של שלג וקרח עד.
    - טמפרטורה נמוכה מאוד בשילוב רוחות חזקות ואוויר יבש מאוד.
    - קרינת שמש חזקה באורכי גל אולטרא סגולים הפוגעים במולקולות ה DNA של יצורים חיים.

    עם כול אחד מהסיבות שנזכרו למעלה ישנם צמחים המסוגלים להתמודד אך כשמדובר בשילוב של רבים מהם יחד יכול להיווצר מצב בו בית הגידול לא מסוגל לתמוך באורגניזמים חיים (לפחות לא מקרוסקופיים) לאורך זמן.