כאשר משווים בין זיהום האוויר של סולר או בנזין, אפשר לסכם את ההשוואה במשפט של חז"ל ש'זו נבלה וזו טריפה'. כלומר לכל חומר חסרונותיו שלו בנושא זיהום האוויר, ככה שתלוי איך אתה משווה, עד איזה עומק מגיעה ההשוואה שלך (ראו המשך התשובה) ואיזה 'משקל' אתה נותן לכל גורם זיהום שאתה משווה, הבה נשווה ודגים למה הכוונה:

הגז פחמן דו חמצני (CO2) הוא תוצר הפליטה העיקרי של מכוניות, הגז משמש כ'גז חממה' (גז שאינו מאפשר לחום שנובע מהשמש ומחמם את כדור הארץ להתפזר חזרה לחלל, ובכך גורם להתחממות כדור-הארץ) ולכן נחשב למזהם אוויר.

שריפה של ליטר בנזין מייצרת 2.32 ק"ג פחמן-דו-חמצני, ואילו שריפה של ליטר סולר מייצרת 2.66 ק"ג. כלומר הסולר מייצר יותר פחמן דו חמצני מבנזין.

אבל –
כיוון שהדלק לא 'נשרף' סתם, אלא האנרגיה שלו משמשת להנעה של כלי רכב, יש לקחת בחשבון גם את ה'נצילות האנרגטית' של כל דלק. הנצילות האנרגטית (כלומר אחוז האנרגיה מתוך הדלק שמשמש בפועל להנעה) של מנוע בנזין היא כ-30% ושל מנוע דיזל גבוהה בהרבה, כ-45%, האחוזים המזוייקים תלויים במבנה המנוע, אבל בכל אופן, מנוע דיזל יעיל יותר אנרגטית ממנוע בנזין בגלל סיבות פיזיקליות-תרמודינמיות שאף מנוע בנזין לא יוכל להתגבר עליהם, ויכול להפיק מרחק נסיעה הגדול בממוצע ב 40% מזה של מנוע בנזין. ולכן, אם עושים חשבון של פליטת פחמן דו חמצני על כל ק"מ, יוצא שבסה"כ מנוע דיזל מזהם פחות, (על-פי מדידות, כ- 20% פחות).

אבל –
ייצור סולר דורש כ13% יותר נפט גולמי מייצור בנזין (בתי הזיקוק אשר מזקקים את הבנזין והסולר מתוך הנפט הגולמי, גם יכולים (ומייצרים) מתוך התרכובות שבו את סוג הדלק הדרוש, באמצעות תגובות כימיות), בתהליך הדורש אנרגיה רבה ומשחרר יותר גזי חממה בהשוואה לבנזין. ככה שיתרונו של הסולר כחומר הנעה פחות יותר, כי בעת ייצורו נפלטים הרבה יותר גזי חממה מיצור בנזין. (ועדיין – בסה"כ הכללי סולר פולט מעט-פחות פחמן דו חמצני).


שפך של סולר על מים. תמונה באדיבות ויקיפדיה.

אבל –
פחמן דו חמצני הוא לא המזהם היחיד: שריפת דלקים גורמת גם לשיחרור של תרכובות חנקן מזהמות – שגורמות לגשם חומצי (מקור החנקן הוא בתרכובות חנקן שנמצאות בכמויות קטנות בתוך הדלק). וגם פליטה של חלקיקים – בעיקר תרכובות פחמן מוצקות בגדלים שונים, שגורמות לבעיות נשימה, כמו אסטמה (לרגישים) וגירויים בטווח הקצר, ועלולים לגרום לסרטן בחשיפה ארוכה וממושכת. מסתבר שמהבחינה הזו- סולר מזהם הרבה יותר. (אפשר לראות זאת בעיניים, בתחילת נסיעה מנועי דיזל, המונעים בסולר, כמו במשאיות ואוטובוסים פולטים פיח שחור הנראה לעין).


פיח שחור הנפלט ממנוע דיזל (התמונות באדיבות ויקיפדיה).

היבט נוסף שאפשר לקחת בחשבון להשוואה:  היום ישנם מכוניות בנזין 'היברידיות' – המכילות גם מנוע חשמלי וסוללה הנטענת כאשר מנוע הבנזין עובד על 'סרק' (למשל בזמן האטות ועצירות), ובסה"כ מעלות את הנצילות האנרגטית של מנועי הבנזין, לרמה דומה לזו של מנועי דיזל, אולם מהצד השני מנועי דיזל, באופן כללי, מחזיקים יותר זמן מעמד ממנועי בנזין, כלומר מחליפים אותם לעיתים רחוקות יותר – ויש לזכור שגם ייצור של מכונית וסוללות-ענק גורם לזיהום רב.

לסיכום – כמו שכתבתי בהתחלה, אין תשובה חד-משמעית, מנוע דיזל (הפועל על סולר) אמנם פולט פחות פחמן דו חמצני, בהשוואה למנוע בנזין, אבל יותר מזהמים אחרים. ובנוסף ישנם גורמים אחרים כמו אורך החיים של המנוע והשקעת האנרגיה בייצורו שמשפיעים גם הם על מידת הזיהום (ומקשים עוד יותר על הגעה למסקנה חד משמעית).

מאת: ד"ר אבי סאייג,
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

 הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

7 תגובות

  • פנחס

    יולי 2022.

    יולי 2022.
    המאמר מעניין ומחכים אך מעט מיושן, וחבל שהסקירה לא עודכנה לימינו וזאת משום הפסילה הגורפת של הנעה בדיזל ע"י המשרד להגה"ס, והתעמרותו המתמשכת במעדיפיה. לא זה המצב באירופה, הסביבתית הנה רגישה יותר להתחממות גלובלית, לזיהום סביבתי ולגשם חומצי.
    בקצרה, הייתי שמח אם דר' אבי סאייג (או מי מעמיתיו) היה מעדכן את כתבתו לתנאי ימינו ואולי אף משפיע על הרגולטור (שלדעתי, דעתו נשתבשה קמעה).
    ראשית, ההדגמה הויזואלית של משאית מעשנת בנסיעה מאומצת אינה רלוונטית למשאיות ימינו, וודאי שהיא לחלוטין אינה רלוונטית לרכבים פרטיים. לפיכך היא טועה ומטעה. לדוגמה, חסרה מאד השוואה של ניצולת הדלק בין רכבי טורבו-דיזל לרכבי טורבו בנזין מודרניים. הראשונים כמובן עדיפים במידה ניכרת (20 עד 40% יותר תלוי בסגנון הנהיגה). נכון שהכתבה היא מ-2010 אולם רכבים כאלה כבר היו מצויים. באשר לפליטת פחמימנים 'רעילים' נזכיר כי מכוני הרישוי והבדיקה השנתית מקפידים ביותר על תקינות הממירים הרטליטיים ומדדי פליטה, לכן גם טיעון זה אינו תקף. באשר לפליטה עודפת של נוקסים וגפרות (מרכיבי 'גשם חומצי') אלה תלויים במידה מכרעת באיכות חומר הגלם. בכל מקרה, אין גשם חומצי במזה"ת בגלל מציאות מתמדת כמעט של אבק גירי בכל שכבות האטמוספירה שלנו מרבית ימות השנה. הגיר שבאוויר סותר את החומצות.
    חסרה תמיד "אנליזה של מחזור חיים" (life cycle analysis). רכבי דיזל עמידים יותר לאורך זמן, הרבה יותר מרכבי בנזין, ודורשים פחות טיפולים ופחות חלפים. כלומר, דורשים כרייה פחותה של משאבים מתכלים.
    חשוב מכל, באמת חשוב מכל, הוא בטיחות הנהג והנוסעים ברכב. הדברים אמורים בכולם (בעיקר בילדים, המתקשים יותר להיחלץ בכוחות עצמם מרכב לאחר תאונה. דיזל דליק הרבה פחות מבנזין. סקרו בבקשה מקרי שריפה של נוסעים בכלי רכב, ובדקו לפי התפלגות סוג המנוע. התוצאה הינה חד משמעית - רכב דיזל בטוח לאין שיעור יותר!

  • אביתר

    תודה רבה על ההסבר המפורט!

  • גיא

    רכיבי זיהום אויר

    לא הוזכר כאן הנושא של תחמוצת החנקן בהקשר לנזק בריאותי לנשימה ואי היכולת לסנן אתו מהאוויר

  • אנונימי

    תעשה טבלת השוואה - נגיד זיהום

    תעשה טבלת השוואה - נגיד זיהום ל100 קילומטר.
    תמספר את המזהמים מ-1-10 ברמת פגיעתם בעולם ותשקלת נקודות. זה אולי קצת מסובך אבל מדיד

  • אנונימי

    רכב היברידי

    המנוע ברכב היברידי אינו פועל ב 'סרק', בהאטות ועצירות כפי שנכתב, אלא ההיפך פועל בהילוך נמוך ומאומץ ע"י חיבורו לאלטרנטור וכך למעשה הופך כיוון וטוען את המצבר וגם מאיט/בולם את הרכב

  • יואב

    תודה רבה על תשובה מעולה

    מתלבט לגבי קניית רכב והייתי מעוניין לבדוק את השאלה שבנושא הנ"ל. ההסבר מעולה - מאפשר הבנה לגבי המרכיבים השונים בחישוב, ומאפשר העמקת הקריאה במידה ומעניין. תודה רבה! :)

  • אלון

    הסבר מאוד מדוייק וענייני.

    הסבר מאוד מדוייק וענייני. הגעתי לעמוד במקרה ומאוד נהניתי לקרוא את התשובה הבהירה והמנומקת