מה מזהם יותר, בנזין או סולר? התשובה לא פשוטה. כל דלק מזהם בדרכו, וחשוב להבין את ההשפעות השונות על הסביבה

כאשר משווים בין זיהום האוויר של סולר או בנזין, אפשר לסכם את ההשוואה במשפט של חז"ל" "זו נבלה וזו טריפה", כלומר לכל חומר מאפיינים מזהמים משלו. ההחלטה מי מזהם יותר תהיה תלויה באופן ההשוואה: עד איזה עומק נעשה הניתוח, ואיזה 'משקל' ניתו לכל גורם זיהום בהשוואה. נסביר באמצעות השוואה לדוגמה:

הגז פחמן דו חמצני (CO2) הוא תוצר הפליטה העיקרי של מכוניות. הגז משמש כ'גז חממה', כלומר גז שאינו מאפשר לחום שנובע מהשמש ושמחמם את כדור הארץ להתפזר חזרה לחלל. בכך הוא גורם להתחממות כדור-הארץ. לכן הוא נחשב למזהם אוויר. שריפה של ליטר בנזין מייצרת 2.32 קילוגרם פחמן-דו-חמצני, ואילו שריפה של ליטר סולר מייצרת 2.66 ק"ג. אם כך, הסולר מייצר יותר פחמן דו חמצני מבנזין.

רגע, אבל...

כיוון שהדלק לא 'נשרף' סתם, אלא האנרגיה שלו משמשת להנעה של כלי רכב, יש לקחת בחשבון גם את ה'נצילות האנרגטית' של כל דלק. הנצילות האנרגטית היא אחוז האנרגיה מתוך הדלק שמשמש בפועל להנעה. במנוע בנזין הנצילות האנרגטית היא כ-30 אחוזים, ואילו במנוע דיזל היא גבוהה בהרבה, ועומדת על כ-45 אחוזים. אמנם המספרים המדוייקים תלויים במבנה המנוע, אבל כך או כך מנוע דיזל יעיל יותר אנרגטית ממנוע בנזין בגלל סיבות פיזיקליות-תרמודינמיות שאף מנוע בנזין לא יוכל להתגבר עליהם. לכן, אם עושים חשבון של פליטת פחמן דו חמצני על כל ק"מ, יוצא מנוע דיזל מזהם בכ-20 אחוזים פחות מבנזין.

מצד שני, ייצור סולר דורש כ-13 אחוזים יותר נפט גולמי מייצור בנזין. בתי הזיקוק שמזקקים את הבנזין והסולר מתוך הנפט הגולמי יוצרים את סוג הדלק הרצוי באמצעות תגובות כימיות שדורשות אנרגיה רבה ומשחררות יותר גזי חממה, בהשוואה לבנזין. השחרור העודף הזה מביא לכך שהיתרון של הסולר כחומר הנעה פוחת, כי בעת ייצורו נפלטים הרבה יותר גזי חממה מיצור בנזין. (ועדיין – בסה"כ הכללי סולר פולט מעט-פחות פחמן דו חמצני).

50 גוונים של זיהום אוויר

פחמן דו-חמצני הוא לא המזהם היחיד. שריפת דלקים גורמת גם לשיחרור של תרכובות חנקן מזהמות שגורמות לגשם חומצי. מקור החנקן הוא בתרכובות חנקן שנמצאות בכמויות קטנות בתוך הדלק. בנוסף - ישנה גם פליטה של חלקיקים – בעיקר תרכובות פחמן מוצקות בגדלים שונים שגורמות לבעיות נשימה כמו אסטמה (לרגישים) וגירויים בטווח הקצר. בחשיפה ארוכה וממושכת החלקיקים עלולים לגרום לסרטן. אם משווים בין הזיהום של בנזין לסולר מהבחינה הזו - נסיק שסולר מזהם הרבה יותר. אפשר אפילו לראות את הזיהום בעין: בתחילת נסיעה של רכבים בעלי מנועי דיזל כמו משאיות ואוטובוסים, המונעים בסולר, אפשר לראות שהם פולטים פיח שחור הנראה לעין.


מנועי דיזל מביאים לפליטה רבה יותר של חלקיקי פחמן מוצקים ומסוכנים. פיח שחור הנפלט ממנוע דיזל | מקור: Nelson Antoine, Shutterstock

מכוניות היברידיות

היבט נוסף שאפשר לקחת בחשבון להשוואה: היום ישנם מכוניות בנזין 'היברידיות' – המכילות גם מנוע חשמלי וסוללה הנטענת כאשר מנוע הבנזין עובד על 'סרק' (למשל בזמן האטות ועצירות), ובסה"כ מעלות את הנצילות האנרגטית של מנועי הבנזין לרמה דומה לזו של מנועי דיזל. אולם מהצד השני, מנועי דיזל מחזיקים מעמד יותר זמן ממנועי בנזין, ויש להחליף אותם לעיתים רחוקות יותר. כמובן שייצור של מכוניות וסוללות-ענק גורם לזיהום רב.

לסיכום, קשה לתת תשובה חד משמעית לשאלה מה מזהם יותר: מנוע דיזל הפועל על סולר אמנם פולט פחות פחמן דו חמצני, בהשוואה למנוע בנזין, אבל הוא פולט יותר מזהמים אחרים. גורמים כמו אורך החיים של המנוע והשקעת האנרגיה בייצורו משפיעים גם הם על מידת הזיהום, ומקשים עוד יותר על הגעה למסקנה חד משמעית.

ומה לגבי מכוניות חשמליות? האם הן ידידותיות יותר לסביבה? לחצו כאן לכתבתנו בנושא

7 תגובות

  • פנחס

    יולי 2022.

    יולי 2022.
    המאמר מעניין ומחכים אך מעט מיושן, וחבל שהסקירה לא עודכנה לימינו וזאת משום הפסילה הגורפת של הנעה בדיזל ע"י המשרד להגה"ס, והתעמרותו המתמשכת במעדיפיה. לא זה המצב באירופה, הסביבתית הנה רגישה יותר להתחממות גלובלית, לזיהום סביבתי ולגשם חומצי.
    בקצרה, הייתי שמח אם דר' אבי סאייג (או מי מעמיתיו) היה מעדכן את כתבתו לתנאי ימינו ואולי אף משפיע על הרגולטור (שלדעתי, דעתו נשתבשה קמעה).
    ראשית, ההדגמה הויזואלית של משאית מעשנת בנסיעה מאומצת אינה רלוונטית למשאיות ימינו, וודאי שהיא לחלוטין אינה רלוונטית לרכבים פרטיים. לפיכך היא טועה ומטעה. לדוגמה, חסרה מאד השוואה של ניצולת הדלק בין רכבי טורבו-דיזל לרכבי טורבו בנזין מודרניים. הראשונים כמובן עדיפים במידה ניכרת (20 עד 40% יותר תלוי בסגנון הנהיגה). נכון שהכתבה היא מ-2010 אולם רכבים כאלה כבר היו מצויים. באשר לפליטת פחמימנים 'רעילים' נזכיר כי מכוני הרישוי והבדיקה השנתית מקפידים ביותר על תקינות הממירים הרטליטיים ומדדי פליטה, לכן גם טיעון זה אינו תקף. באשר לפליטה עודפת של נוקסים וגפרות (מרכיבי 'גשם חומצי') אלה תלויים במידה מכרעת באיכות חומר הגלם. בכל מקרה, אין גשם חומצי במזה"ת בגלל מציאות מתמדת כמעט של אבק גירי בכל שכבות האטמוספירה שלנו מרבית ימות השנה. הגיר שבאוויר סותר את החומצות.
    חסרה תמיד "אנליזה של מחזור חיים" (life cycle analysis). רכבי דיזל עמידים יותר לאורך זמן, הרבה יותר מרכבי בנזין, ודורשים פחות טיפולים ופחות חלפים. כלומר, דורשים כרייה פחותה של משאבים מתכלים.
    חשוב מכל, באמת חשוב מכל, הוא בטיחות הנהג והנוסעים ברכב. הדברים אמורים בכולם (בעיקר בילדים, המתקשים יותר להיחלץ בכוחות עצמם מרכב לאחר תאונה. דיזל דליק הרבה פחות מבנזין. סקרו בבקשה מקרי שריפה של נוסעים בכלי רכב, ובדקו לפי התפלגות סוג המנוע. התוצאה הינה חד משמעית - רכב דיזל בטוח לאין שיעור יותר!

  • אביתר

    תודה רבה על ההסבר המפורט!

  • גיא

    רכיבי זיהום אויר

    לא הוזכר כאן הנושא של תחמוצת החנקן בהקשר לנזק בריאותי לנשימה ואי היכולת לסנן אתו מהאוויר

  • אנונימי

    תעשה טבלת השוואה - נגיד זיהום

    תעשה טבלת השוואה - נגיד זיהום ל100 קילומטר.
    תמספר את המזהמים מ-1-10 ברמת פגיעתם בעולם ותשקלת נקודות. זה אולי קצת מסובך אבל מדיד

  • אנונימי

    רכב היברידי

    המנוע ברכב היברידי אינו פועל ב 'סרק', בהאטות ועצירות כפי שנכתב, אלא ההיפך פועל בהילוך נמוך ומאומץ ע"י חיבורו לאלטרנטור וכך למעשה הופך כיוון וטוען את המצבר וגם מאיט/בולם את הרכב

  • יואב

    תודה רבה על תשובה מעולה

    מתלבט לגבי קניית רכב והייתי מעוניין לבדוק את השאלה שבנושא הנ"ל. ההסבר מעולה - מאפשר הבנה לגבי המרכיבים השונים בחישוב, ומאפשר העמקת הקריאה במידה ומעניין. תודה רבה! :)

  • אלון

    הסבר מאוד מדוייק וענייני.

    הסבר מאוד מדוייק וענייני. הגעתי לעמוד במקרה ומאוד נהניתי לקרוא את התשובה הבהירה והמנומקת