אין קשר ישיר הכרחי בין 2 התופעות, אם כי שתיהן תופעות אטמוספריות שנגרמו ע"י בני האדם (לפחות על פי דעתם של רוב החוקרים בתחום) והן בעלות השפעה שלילית על הסביבה.
בעוד שהחור באוזון מתרחש בעיקר בשכבות יותר גבוהות של האטמוספרה הרי שאפקט החממה מתרכז בשכבות יותר נמוכות.
הקשר הישיר התורם לשתי התופעות הוא הגז כלורו-פלורו-כרבון (chloroflurocarbon, CFC) שהינו גז חממה (על פי הערכות אחראי ל 15% מאפקט החממה) אך תוצריו גם פוגעים במולקולות האוזון שבשכבת האוזון.
גזי חממה משמשים כ"שמיכה".
הקרינה המוחזרת מכדור הארץ פוגעת בשכבה התחתונה של האטמוספרה ומוחזרת שוב כלפי מטה, בצורה זאת הקרינה "כלואה" ואינה בורחת החוצה. התופעה דומה למתרחש בחממה שם הקרינה מוחזרת ע"י הזכוכית וכלואה בתוך המבנה וע"י כך תורמת לחימום ומכאן שמה- אפקט החממה.
אפקט החממה הוא תופעה טבעית המתרחשת בעיקר באטמוספרה הנמוכה- טרופוספרה (troposphere) בגבהים של 0-10 ק"מ, גזי החממה הטבעיים הם בעיקר אדי מים ופחמן דו-חמצני. הבעיה שגזי חממה נוספים, מעשי ידי אדם, כמו פחמן דו-חמצני נוסף, מתאן, CFCs ועוד מעצימים את התופעה וגורמים להתחממות נוספת של כדור הארץ היכולה להוביל להמסת קרחונים, עליית פני הים ושינויי אקלים נוספים.
שכבת האוזון מצויה באטמוספרה בגובה של 10-50 ק"מ מעל פני האדמה (סטרטוספרה, stratosphere) ותפקידה לסנן קרינה על-סגולה מזיקה. גזים מסוימים מגיבים עם מולקולות האוזון (O3) ומשמידות אותן ובכך יוצרות חור מסוכן בשכבה.
ההפרש בין ממוצע הטמפרטורות בין השנים 1999-2008 ל 1940-1980, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
