הסיכויים שאסטרואיד יפגע בכדור הארץ הם קטנים אם כי עדיין אפשריים. מערכת השמש שלנו הינה גדולה מאוד ביחס לארץ, מה שאומר שהסיכויים שאובייקט במערכת השמש יפגע בכדור הארץ הינם קטנים. מדי פעם הדבר אכן מתרחש אך הדבר אינו שכיח.
אסטרואיד בקוטר שעולה על קילומטר פוגע בכדור הארץ אחת ל 100,000 שנה בממוצע. במידה ואסטרונומים ימצאו אסטרואיד הנע לעברנו, יהיה לנו זמן רב לעקוב אחריו, למדוד את מסלולו בדיוק רב ולתכנן מערכת שתוכל להסיט אותו ממסלולו. חשוב להדגיש שאם אכן אסטרואיד יתגלה ע"י אסטרונומים מסוכנות החלל נאסה, לא יהיה צורך למהר ולהכנס לפאניקה משום שיהיה לנו זמן רב לתכנן כיצד להסיטו, משך זמן שיכול להגיע לכדי כמה עשורים. מן הסתם, אם אכן נזהה אסטרואיד הנע לעברנו יהיה זה פרוייקט כלל עולמי.
עצם העובדה שאנו יכולים לזהות אסטרואיד שכזה במרחק רב מאוד מהארץ, הסטה קטנה שלו מספיקה על מנת לשנות את מסלולו. ההסטה יכולה להיות ע"י טיל או כלי טיס חללי שינועו לעברו.
סוכנויות החלל עוקבות אחר אסטרואידים שקוטרם גדול מ 1 ק"מ ,גודל שאכן מהווה סיכון אקולוגי גלובלי במידה ואסטרואיד שכזה פוגע בארץ. אך ישנם גם אסטרואידים קטנים בהרבה שיש סיכוי שאכן יפגעו בכדור הארץ עם אנרגיה השקולה לפצצת גרעין גדולה, מתישהו במאות הבאות. פגיעה שכזו התרחשה ב 1908 באזור סיביר עם אנרגיה מעורכת של 15 מגטון. הסיכון שיכול להגרם לנו מפגיעת אסטרואיד כמו זה שהתרחש ב 1908 הוא קטן. סיכון שלא יכול להעלות על סיכון של רעידות אדמה גדולות או סערות גדולות. ב 2003 נאסה קיימה הערכה לגבי אסטרואידים שקוטרם אינו עולה על ק"מ והגיעה למסקנה שתוכנית לאיתור אסטרואידים 'קטנים' שכאלו הינה אפשרית מבחינה טכנולוגית ובכלל זה אפקטיבית מבחינת עלות.
התמונה באדיבות נאס"א
