כוכבי הלכת במערכת השמש נחלקים לשניים:
- כוכבי הלכת המוצקים - חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. מכונים גם כוכבי לכת "ארציים"
- כוכבי הלכת הגזיים - צדק, שבתאי, אוראנוס ונפטון
בעוד שאת הראשונים מקיפים סה"כ 3 ירחים (הירח את כדור הארץ ו2 ירחים זעירים את מאדים) הרי שאת האחרונים מקיפים מעל ל 90 ירחים (ואולי עוד מאות קטנים יותר שלא מוגדרים כך). ההבדל הנ"ל נעוץ בדרך בה נוצרה מערכת השמש שלנו.
1219584750.png)
חם, מתקרר, ירח
מערכת השמש נוצרה מענן גז קדמון ענק שקרס לתוך עצמו מפאת כוח הכבידה. הקריסה גרמה להתחממות הגז והענן החל להסתובב סביב עצמו וליצור דסקה של גז וחומר (proto-planetary disk); מרכז הדיסקה הפכה לשמש בעוד שכוכבי הלכת נוצרו מריכוזי חומר אחרים באותה דסקה.
ממש סמוך לשמש הטמפרטורה הייתה גבוהה מאוד וכוח המשיכה חזק, ולכן לא נוצרו שום גופים. מעט יותר רחוק מהשמש, הטמפרטורה הייתה מעט יותר נמוכה ובנוסף לגז גם היו מצויים פיסות סלע ומתכת שהחלו להתנגש זה בזה וליצור גופים גדולים יותר ויותר. חלק מגופים אלו התפרקו חזרה עקב התנגשויות אך הגדולים יותר המשיכו להתפתח ויצרו את כוכבי הלכת הפנימיים (חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים).
רחוק יותר מהשמש הטמפרטורה הייתה מספיק נמוכה, ובנוסף לגז, סלעים ומתכת גם היו גושי קרח. כמות החומר הרבה תרמה לגדילה מהירה של הגופים ובשלב מסוים היה להם כוח משיכה מספיק חזק והן החלו "לבלוע" גז מימן והליום שהיה מצוי מסביבם בשפע. למעשה, נוצרו "מיני" מערכות-שמש סביב הענקים הגזים הללו. מסביב לכל כוכב לכת כזה נוצרה דיסקת גז וחומר שנלכדה בכוח המשיכה שלו והקיפה אותו. חלק מחומר זה קרס ויצר ירחים; ירחים אחרים הם פשוט שאריות כוכבי לכת צעירים מהמעגל הפנימי שהתנגשו זה בזה, התרסקו ונלכדו בכוח המשיכה של כוכבי הלכת הגזיים ונכנסו למסלול סביבם.
ההסבר האחרון הוא כנראה גם הנכון לגבי 2 הירחים הזעירים של מאדים. הירח לעומת זאת הוא כנראה תוצר התנגשות בין כדור הארץ הצעיר ופלנטואיד (כוכב לכת צעיר, "מועמד" להיות פלנטה). בנוסף הירח הוא בהחלט חורג ובולט במשפחת הירחים מסיבה נוספת- גודלו יחסית לכוכה בלכת אותו הוא סובב (כדור הארץ) גדול מאוד. קוטר הירח הוא כ 1/4 מקוטר כדור הארץ, דבר שאין לו אח ורע במערכת השמש.
כל כוכב והירחים שלו. ירחי מערכת השמש שלנו | מקור: Ron Miller, Science photo library
