כאשר 2 גופים שמימיים מקיימים ביניהם תנועה יחסית הם חגים סביב מרכז המסה של שניהם.
במידה ו2 הגופים זהים במסתם הנקודה היא בדיוק באמצע הדרך בין שניהם, אך לרוב לא זה המצב (למעט במצב של מערכת שמש עם זוג שמשות אך גם אז לרוב שמש אחת גדולה במסתה בהשוואה לשנייה). במקרים בהם גוף אחד גדול בהרבה מהשני, לדוגמא כדור הארץ והשמש, המסה של הגוף הגדול כל כך גדולה שיחסית אליו לגוף השני יש מסה זניחה לחלוטין ומרכז המסה של שניהם נמצא קרוב מאוד למרכז המסה של הגוף הגדול (קרי במרכז השמש). לכן נראה כאילו השמש סטטית לחלוטין וכדור הארץ מסתובב סביבה.
1205233961(1).gif)
האנימציה נלקחה מויקיפדיה
בצורה כללית (ללא כניסה ל"פרטים הקטנים" כמו החיכוך) המסלול נקבע ע"י הכוח הצנטריפטאלי (כוח המשיכה בין כדור הארץ לשמש) והכוח הצנטריפוגלי הגורם לכדור הארץ להאיץ ו"לברוח" מהשמש.
[באופן כללי תאוצה היא וקטור (בעל גודל וכיוון) המבטא את קצב השינוי במהירות נתונה של גוף. גוף לא חייב להאיץ בכיוון בו הוא נע; כאשר גוף נע במעגל במהירות קבועה כיוון המהירות משתנה בכל רגע נתון ולכן הוא למעשה מאיץ- תאוצה זו קרויה תאוצה רדיאלית וכיוונה במאונך לכיוון המהירות עצמה.]
ההשפעה היחסית והנגדית של שני כוחות אלו קובעים את מסלול ההקפה של כדור הארץ סביב השמש (או מסלול הקפה של כל גוף שמימי סביב גוף אחר). במילים אחרות: אם לכדור הארץ הייתה רק מהירות (ללא כוח משיכה) הוא היה "בורח" מהשמש ואם לא הייתה לו מהירות מספיקה אך כוח המשיכה היה קיים הוא היה נופל לתוך השמש, השילוב של שניהם קובע את מסלול ההקפה.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
