ככלל, חור שחור הינו בעל שדה כבידה כל כך חזק ששום גוף ובכלל זה אור לא יכול להשתחרר ממנו. הסינגולריות שהיא בעלת עקמומיות אינסופית של המרחב, נמצאת במרכז אופק הארועים.

חשוב להדגיש שאם אנו "חודרים" מבעד לאופק הארועים אנו לא יכולים לצאת משם. כל גוף הנכנס פנימה חייב לנוע אל עבר הסינגולריות במילים אחרות, הסינגולריות הינה העתיד האפשרי היחיד בתוך אופק הארועים. לא ניתן לצפות מן החוץ באדם שחצה את אופק האירועים. אך אם ניקח אדם אשר נופל לעבר חור שחור, במערכת הייחוס של אותו אדם, הוא יחצה את אופק האירועים ויגיע לסינגולריות בזמן סופי (כמובן שההתיחסות כאן היא היפותטית כי כל חפץ יתפרק לחלקיקים הבסיסיים הרבה לפני שיגע לנקודת הסינגולריות). עבור צופה מרוחק, אותו אדם הנופל אל עבר חור שחור יראה כאילו הוא מאט את תנועתו, זאת בשל התארכות הזמן הנובעת מתורת היחסות.

ככול שמתקרבים לחור שחור מאבדים את המשמעות של חפץ מוצק בגלל כוחות הגאות והוא מתפרק לחלקיקים הבסיסים- המולקולות מתפרקות ואז האטומים מתפרקים לאחר מכן גם הגרעינים עצמם; כך שמעשית שאין מה לדבר על חבל שקשור לחפץ.

אם החור השחור מספיק גדול כדי שלא יהיו כוחות גאות באזור אופק האירועים הרי שעדיין עקב האטה של הזמן מבחינתינו יקח איןסוף זמן לחפץ לעבור את אופק האירועים בעוד שלחפץ זה יהיה מיידי ולכן גם לא תוכל לחכות שהוא יעבור ואז להרים אותו חזרה.

תודה רבה למוטי פרידמן מהמחלקה למערכות מורכבות בפקולטה לפיסיקה של מכון ויצמן על העזרה בתשובה.

מאת: חיים ברק
המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

0 תגובות