האם שריטת חתול אכן עלולה להעביר מחלה מסוכנת? כן, אבל רק במקרים מסוימים, והטיפול במחלה פשוט

מדי פעם מתפרסמות בעיתונים כותרות שמזהירות אותנו לא להתלטף עם החתולים שלנו, שמא נחטוף מחלה זיהומית מסכנת חיים בשם "מחלת שריטת החתול". אבל לפני שאנחנו מגרשים את החתול שמגרגר לנו על הבטן, מוטב שנבין במה מדובר ומי באמת נמצא בקבוצת הסיכון לחלות במחלה.

מחלת שריטת החתול היא מחלה זיהומית שגורם החיידק Bartonella henselae, השוכן מתחת לציפורניים של חתולים וברוק שלהם. כמעט מחצית מהחתולים נדבקים במהלך חייהם בחיידק הזה, שעובר אליהם בדרך כלל על ידי פרעושים. לחתלתולים צעירים יש סיכוי גבוה יותר לשאת את החיידק ולכן רוב מקרי ההידבקות קורים במגע איתם.

בבני אדם וחתולים זוהו שתי קבוצות שונות של חיידק B. henselae שיכולים לגרום למחלת שריטת החתול,  Houston-1 ו- Marseille. במקרים נדירים יותר המחלה יכולה להתפתח בעקבות הדבקות בחיידק   Bartonella Clarridgeiae (המשתייך גם הוא לסוג ברטונלה כמו B. henselae), או בחיידק Afipia felis.

החיידק B. henselae יכול הדביק בני אדם בשריטה של חתול או כשחתול מלקק פצע פתוח של אדם. תסמיני המחלה מופיעים בדרך כלל תוך יומיים עד שבועיים ממועד ההדבקה ומאופיינים בבלוטות לימפה נפוחות, כאבי ראש, חום, ירידה בתיאבון ועייפות. הטיפול המקובל הוא אנטיביוטיקה, שהורגת את החיידק.

שריטת החתול מסכנת בעיקר אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת או לא מתפקדת, כמו ילדים קטנים, זקנים, חולים במחלות כשל חיסוני, כמו איידס, או מטופלים בכימותרפיה או בסטרואידים. מחלת שריטת החתול תוארה גם בחולים שעברו השתלת איברים, או בכאלו שטופלו בתרופות כנגד זיהום צהבת מסוג C. מערכת החיסון אצל חולים אלו לא מצליחה להתמודד עם החיידק ולחסל אותו.

מחלת שריטת החתול נפוצה יותר בקרב ילדים ומבוגרים צעירים. מחקר מעקב שנערך בישראל בבית החולים איכילוב בתל אביב, ובבית החולים כרמל שבחיפה, מצא כי 52 מתוך 846 חולים (כ-6 אחוזים) בעלי מערכת חיסונית מוחלשת שחלו בשריטת החתול, היו בני 60 ומעלה.

עבור אנשים בריאים עם מערכת חיסונית מתפקדת אפשר לצמצם את הסיכון להידבק במחלה על ידי שטיפת שריטות או נשיכות החתול במים ובסבון, הרחקתם מפצעים פתוחים ומתן טיפול נגד פרעושים לחתול. בכל מקרה, אף וטרינר לא ימליץ להפסיק בגלל זה ללטף ולאהוב את החתול שלכם.

 

 

2 תגובות

  • ששון המחסל

    מיאו חתולה

    האתר שלכם מאוד מעניין אני מרתק

  • אמיר

    מידע לא מדויק, מטעה ובמקרים מסוימים אף מסוכן לשלום הציבור.

    חיפוש קל בפאבמד היה מגלה לכותבת כי ישנם מקרים בהם 'מחלת החום הקלה' יכולה להסתבך עד כדי שיתוק ו/או אבדן ראייה.
    חוסר מודעתם של רוב הוטרינרים/רופאי המשפחה וכותבי מאמרים כגון זה לנזק העשוי להגרם לנשרט כתוצאה מפעילות החיידק גורם לכך שחלון הזמן בו אפשר לאבחן ולטפל בחיידק מתקצר מאוד או נעלם ואז הנזק שנגרם בלתי הפיך. במו עיני חזיתי בשרשרת רופאי ילדים, הכוללת מנהלי מחלקות ועוזריהם, אשר כשלו מלאבחן את מחלת בני מפני חוסר מודעות למחלה. רק לאחר השוואת תסמינים באתרי המחקר האמריקאים עלתה בפני ההתכנות. בכל ישראל רק מעבדה אחת המסוגלת לאבחן קיומם של נוגדנים. אם האבחון נערך בסמוך לשריטה אזי שאפשר לעצור את התפשטות החיידק ולמנוע את הנזקים הפוטנציאלים. אם לאו הרי שגם אם התפשטותו תעצר בשלב כלשהו חלק מהנזק לא יהיה הפיך.
    אל תחזיקו חתול כחיית מחמד.