רובנו רואים בסוכר מזון טעים ומספק ומתקשים לעמוד בפניו. אולם בכמויות גדולות הסוכר עלול להיות רעיל ואפילו לגרום למחלות קטלניות.
מדוע? נתחיל בקצת כימיה: הסוכר הלבן שאנחנו מוסיפים למזון שלנו הוא סוכרוז: דו-סוכר שמורכב משני חד-סוכרים פשוטים יותר, מולקולה של גלוקוז המחוברת למולקולה של פרוקטוז. במזונות המעובדים והתעשייתיים אפשר למצוא מקורות נוספים לפרוקטוז, כגון סירופ תירס ודומיו. למעשה, יש יותר מ-60 תוספי מזון שונים במזון המעובד שלנו שמכילים סוכר לבן או פרוקטוז.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ לצרוך לא יותר מחמישה אחוזים מסך הקלוריות היומית מסוכר. כלומר אדם שצורך אלפיים קילו-קלוריות אמור לצרוך בתוכן שש כפיות סוכר, שבכל אחת יש כארבעה גרם. גופנו אינו מסוגל להתמודד עם יותר משש הכפיות האלה, ולכן הוא מעבד את הסוכר העודף לשומן ואוגר אותו ברקמות השומן.
מפעל עיבוד הסוכר של הגוף
כשאנחנו אוכלים סוכר, הוא מתפרק לגלוקוז ופרוקטוז. הגלוקוז מספק אנרגיה לתאי הגוף ועודפיו מגיעים לכבד, שאחראי על בקרת רמות הגלוקוז בגוף. הכבד אוגר את עודפי הגלוקוז בצורת גליקוגן ובשעת הצורך מפרק אותו בחזרה לגלוקוז ומחזיר אותו לזרם הדם.
הכבד הוא האיבר היחיד שפרוקטוז יכול להיכנס אליו, ולכן כל הפרוקטוז שאנחנו צורכים מגיע ישירות לכבד ונאגר שם. בשונה מגלוקוז, הפרוקטוז הופך בכבד ישירות לשומן ונאגר שם. עודפי הפרוקטוז מסוכנים מאוד לכבד ומשפיעים עליו בדומה לצריכת אלכוהול מוגברת, כיוון שפרוקטוז ואלכוהול עוברים תהליך מטבולי דומה והופכים לשומן. תוך חמש שנים המצב הזה עלול להידרדר למחלת "כבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול", שעלולה להוביל לכשל בתפקוד האיבר החיוני.
משערים כי קרוב לרבע מאוכלוסיית ארה"ב סובלת מכבד שומני, מחלה שלא היתה קיימת לפני 35 שנה. המצב הזה מלווה גם בשיבוש של רמות השומנים והכולסטרול בדם, ואף פיתוח תלות בצריכת סוכר ופרוקטוז מהתזונה, בדומה לאלכוהוליזם.
צריכה מוגברת של סוכר ופרוקטוז עשויה להתקשר גם למצב שנקרא התסמונת המטבולית. בשונה מגלוקוז, פרוקטוז לא גורם ללבלב להפריש אינסולין, ולכן משבש את מערכת הרעב והשובע בגופנו. כתוצאה מכך אנו אוכלים יותר ממה שאנו צריכים ומפתחים עמידות לאינסולין. בסופו של דבר העמידות הזאת עלולה להוביל לסוכרת מסוג 2. אכילת היתר גורמת לעלייה במשקל, השמנה בבטן, עלייה ברמות הסוכר והטריגליצרידים בדם וכן עלייה ברמות הכולסטרול הרע וירידה בכולסטרול הטוב – כולם סמנים ידועים של התסמונת המטבולית.
מה אפשר לעשות כדי למנוע את הנזקים? מעל לכול עלינו להיות צרכנים נבונים. בקרוב ל-74 אחוז מהמזונות המעובדים יש כמויות גדולות של סוכר, שמסתתרות תחת שמות שונים ומשונים. חשוב לקרוא בתשומת לב את רשימת הרכיבים של המזון שאנו צורכים ולהמעיט בכל מקרה בצריכת מזון מעובד. השאיפה צריכה להיות לצמצם את כמויות המזון המעובד לפחות מעשרה אחוזים מהאוכל שלנו ולהעדיף מזון שהכנו בעצמנו בבית ואנחנו יודעים מהם חומרי הגלם שלו.
עם שמירה על דיאטה מאוזנת נוכל להימנע כמעט לחלוטין מההשפעות המזיקות של הסוכר והפרוקטוז העודפים ולהית מוגנים כמעט מכל גורמי הסיכון לתסמונת המטבולית.