מה מקור הריח שאחרי הגשם?

זה קורה לכולנו. אנחנו יוצאים החוצה אחרי גשם, נושמים נשימה עמוקה והריח הטרי והמשכר ממלא אותנו בתחושת רעננות. אבל הרי אנחנו יודעים שלמים אין ריח, לכן אי אפשר שלא לתהות למה לעולם יש ריח טוב כל כך אחרי הגשם?

זו שאלה פשוטה לכאורה, אבל לא מעט מחקרים עסקו בה ומצאו מגוון מקורות אפשריים ומפתיעים לריחות שאחרי הגשם. בנוסף התגלו ניחוחות אופייניים שנישאים באוויר עוד לפני המטר.

האוזון שלפני הגשם

יש מי שמתארים את הריח שלפני הגשם כניחוח חד ומתקתק, ויש הטוענים בתוקף שהוא מזכיר ריח של כלור. החומר הזה שאנחנו מריחים הוא פשוט אוזון.

אוזון הוא מולקולה של חמצן, אך בניגוד לחמצן שאנו נושמים, שמורכב משני אטומים, מולקולות האוזון מורכבות משלושה אטומי חמצן. סופות גשמים  מלוות פעמים רבות בברקים שיכולים לפצל מולקולות חמצן וחנקן באטמוספרה וליצור שרשרת תגובות שתסתיים ביצירת אוזון. רוחות הסופה המתקרבת נושאות איתן את מולקולות האוזון הטריות ישירות לאפנו. כך מבשר ריח האוזון על הסופה המתקרבת ועל הגשם שתביא עמה.

האוזון עצמו אמנם קיים בשפע והוא מרכיב חשוב בסטרטוספרה (החלק הגבוה של האטמוספרה), אבל בדרך כלל המולקולות האלו אינן נוצרות קרוב לפני הקרקע ולכן איננו מריחים אותן. אפשר לומר שמדובר במזל גדול, משום שאוזון הוא מחמצן חזק מאוד שעלול לסכן את בריאותנו בכמויות גדולות. לעומת זאת, בסטרטוספרה האוזון מסנן חלק ניכר מהקרינה העל-סגולה (UV) המגיעה מהחלל, ומגן עלינו מפניה.

שלושה אטומי חמצן. מולקולה של אוזון | מקור: ויקיפדיה

ריחות הגשם

לאחר רדת הגשם משתחררים ריחות רבים נוספים. חלקם ייחודיים למקום שבו הגשם יורד, לסוג האדמה ולאופי המערכת האקולוגית, אבל כמה מהם נפוצים במיוחד.

לריח העיקרי שאחרי הגשם יש שם – הוא נקרא פטריכור (Petrichor). השם מורכב משתי מילים ביוונית: פטרה, שפירושה אבן, ואיכור שהיא תמצית החיים דמוית הדם שזורמת בוורידי האלים במיתולוגיה היוונית. החוקרים איזבל בר ורודריק תומס גילו כבר בשנת 1964 שמקורם של חלק מהריחות הנעימים שבאים אחרי הגשם הוא שמנים וכימיקלים אחרים שמפרישים צמחים. השמן הריחני הזה מצטבר פעמים רבות על סלעים בקרבת צמחים ונישא אלינו בבועיות קטנות שנוצרות כשטיפת מים פוגעת באדמה.

לאחד הריחות הכי נעימים הקשורים לגשם, ריח אדמתי ורך שמועצם באזורי חורש טבעי, אחראים דווקא נבגים של חיידקי קרקע.  החיידקים האלה, אקטינומיצטים, הם יצורים חד-תאיים מוארכים המשגשגים באדמה לחה וחמימה. כשהאדמה מתייבשת החיידקים יוצרים נבגים רבים שמחכים לשעת כושר שבה יוכלו להתפתח מחדש ולהפיץ את עצמם. הזמן הזה מגיע כשהגשם מביא איתו רטיבות.

במחקר שהתפרסם לאחרונה נמצא שהחיידקים האלה גם מנצלים את הכוח הרב שצוברות טיפות הגשם בנפילתן מגובה רב. החוקרים צילמו במצלמה מהירה טיפות שפוגעות במשטחים שונים ומצאו שכאשר הטיפות פוגעות באדמה נוצרות בועיות קטנות שניתזות בחזרה לאוויר. הבועיות האלו נושאות איתן את הריחות המוכרים שבאים עם הגשם, ומבחינת האקטינומיצטים הבועיות נושאות בתוך כך גם את הנבגים שלהם ומפיצות אותם לכל עבר.

צפו בסרטון: כיצד טיפת גשם עשויה להפיץ ריחות ונבגים:

ריחות נוספים נוצרים מהתגובה הכימית של מי הגשם, שבמקרים רבים הם חומציים מעט, עם חומרים ארומטיים שמצטברים בקרקע מהפרשות של חיידקים, פטריות, חיות קטנות וצמחים. בתגובות האלה נוצרים לעתים חומרים נדיפים שאנחנו מריחים.

הריח שאחרי הגשם, אם כך, שונה ממקום למקום בהתאם למארג החיים: סוג האדמה, האורגניזמים שמתקיימים בה, הצמחייה ומזג האוויר האופייני לאזור.

הריחות שאנחנו אוהבים

אחרי שהבנו מה גורם לריח שאחרי הגשם, אפשר לשאול מדוע אנו אוהבים את הריחות האלה?

יש כיום כמה השערות שמנסות להסביר את הזיקה שלנו לריחות שאחרי הגשם. המובילה שבהן היא תיאוריית התרבות החושית. לפי התיאוריה הזו, נוצר מיזוג בין התחושות שאנו קולטים בחושינו לבין אורח החיים שלנו. לדוגמה, במחקר שנעשה בשבט אבוריג'ינים במרכז אוסטרליה נמצא שהקהילה המקומית מקשרת בצורה חזקה מאוד את ריח הגשם עם הצבע הירוק. קשר כזה מרמז על חיבור אסוציאטיבי בין ריח הגשמים הראשונים לציפייה ללבלוב ותחילת השלב השופע במחזור השנה. לא קשה להבין מדוע סביר להניח שתרבויות רבות יקשרו את ריח הגשם לפריחה, ולשפע מים. אלה נחוצים לקיומם של החיים ויוצרים במוחנו חיבור חזק בין ריח הגשם לדברים חיוביים וטובים.

נכון שאולי מעט מטריד לדעת שהריחות הנעימים שמלווים את הגשמים הם בעיקר תוצאה של הפרשות שמנים של צמחים וחיידקים. מטריד אפילו יותר להבין שהאוויר אחרי גשם רווי בנבגים של חיידקים, וכשאנחנו נושמים את האוויר הרענן הזה אנו שואפים לקרבנו לא מעט מהם. אך בפעם הבאה שתצאו החוצה מיד אחרי הגשם הראשון ותתמסרו לריח שהוא הביא איתו, זיכרו שהניחוח הזה נעים ומרענן כל כך משום שהוא מבשר את בואם של גשמים נוספים, ואיתם שפע, פריחה, וחיים.