לא כל כך נעים לגלות שהמים בבקבוק השתייה שלנו שינו את צבעם – אבל לפחות האצות שאחראיות לזה מייצרות לנו חמצן

זאת תופעה מוכרת. יום אחד, ככה סתם, מופיעים פתאום בבקבוק השתייה שלנו כתמים ירקרקים בלתי מזוהים. לעתים הם מופיעים גם במכלי המים שבמשרד, או באקווריומים. למה זה קורה, והאם יש סיבה לדאגה?

הכתמים הירוקים שמופיעים מעת לעת במקורות השתייה שלנו נגרמים בעקבות התרבות של אצות. בעולם יש יותר מ -7,000 מינים שונים של אצות, רובן חיות באוקיינוסים, אבל חלקן נמצאות גם במים מתוקים ואפילו ביבשה. מה שמשותף לכל האצות זה היכולת לבצע פוטוסינתזה ולהפיק אנרגיה בעזרת אור השמש. ההערכות הן שאצות יכולות לייצר כ 330 מיליארד טון של חמצן מדי שנה ולמעשה הן מייצרות חלק גדול מהחמצן באטמוספרה.

האצות שאנחנו פוגשים מעת לעת בבקבוקי המים המשומשים שלנו הן אצות ירוקות, שמכונות גם "ירוקיות", או בשמן המדעי Chlorophyta . גם הן יכולות לבצע פוטוסינתזה  תודות לכלורופיל הנמצא בתאיהן, שאחראי גם לצבען הירוק.

אז אין ספק שלאצות יש תפקיד חשוב בעולמנו, אבל איך הן מגיעות למי השתייה? התשובה היא שהמים שלנו, ובכלל זה מי השתייה, אינם נקיים מאורגניזמים כמו חיידקים ואצות. המים הם גם מצע גידול מעולה לאצות שכן הם מכילים נוטריינטים שהכרחיים להתפתחותן. כשאנחנו מניחים את בקבוק המים באזור מואר היטב, החשיפה הישירה לאור השמש עוזרת לאצות בתהליך הפוטוסינתזה ותורמת לגדילה המהירה שלהן.

אצות שאוהבות במיוחד אור שמש ומים – שני הרכיבים העיקריים הנחוצים לפוטוסינתזה, יתחילו להתחלק ועד מהרה יתרבו עד לרמה שתאפשר לנו לזהות אותם ככתמים ירוקים במים. האצות הן מתרבות מצטיינות, ובתנאים אופטימליים הן עשויות להתרבות בקצב של 20 אחוז ליום.

אז איך נוכל להימנע מגדילת האצות בבקבוקי המים שלנו? אפשר לשטוף את הבקבוק במים וסבון, ובמקרים חמורים להשתמש גם בכלור או אקונומיקה. כמו כן הימנעות מחשיפה ממושכת של הבקבוק או כלי אחר לאור השמש יכולה להקטין את הסיכוי לפריחה הירקרקה.

תגובה אחת

  • יבגני

    האם שתייה עם כתמים ירוקים

    האם שתייה עם כתמים ירוקים מסוכנת לבריאות?