בעזרת כוח הרצון אפשר להתאפק ולהתנגד לסימנים המעידים על שלפוחית מלאה. אך האם זה בעייתי?
מסכת ברכות של התלמוד הבבלי הביאה לעולם ההלכה את ברכת "אשר יצר", שמתייחסת ל"נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים... שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ סָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת". אך נשאלת השאלה אם התאפקות אכן תביא לפתיחת הנקבים או לסגירתם, ואפילו לתופעות גרועות יותר. אחרי הכול, כבר בגמילה מהחיתולים, שנחשבת לאחת מהפעולות החינוכיות הראשונות, אנו לומדים להתאפק עד שנוכל לרוקן את השלפוחית בשירותים. גם בבגרותנו כולנו מתאפקים לפעמים כדי לא להפסיד פעילות או כשאין שירותים זמינים לידנו. האם זה מסוכן לנו?
ע"פ אתר שאלות הבריאות של אוניברסיטת קולומביה, אפשר להתאפק שעות רבות עד שפשוט "יברח לנו" עקב הלחץ על השלפוחית. הם גם מציינים שדלקת בדרכי השתן או בשלפוחית (ציסטיטיס) מעוררת דחף מתמיד ללכת לשירותים, אך הדלקת נגרמת לרוב מחיידקים ולא מהתאפקות.
מאידך גיסא, בריאיון לאתר מדע פופולרי אמר האורולוג ג'רלד טים שכאשר מתאפקים יותר מדי ועושים את זה לעתים קרובות, הסכנה שחיידקים יצליחו להתיישב במערכת השתן ולגרום לדלקת גדלה. עמיתו סקוט אגנר הוסיף כי כאשר השלפוחית נחלשת בעקבות סרטן או הקרנות, אכן קיים סיכוי קל שהתאפקות יתר אף תגרום להתפוצצות השלפוחית – אך המצב הזה נדיר.
מצב אחר, הרבה יותר נפוץ, נקרא "אצירת שתן". אנשים שסובלים מהמצב הזה לא מצליחים לרוקן את השלפוחית ולכן נאלצים להתאפק. אם מכניסים להם קטטר אפשר לראות שהשלפוחית אינה ריקה גם לאחר ביקור בשירותים. אצירת שתן נפוצה אצל גברים בגיל השלישי, כשבלוטת הערמונית גדלה, לרוב באופן שפיר, ולוחצת פיזית על דרכי היציאה של השתן. במקרים אחרים היא נגרמת מבעיה עצבית או מבעיה בשרירים השולטים על ריקון השלפוחית, או לחלופין מהשפעה של לקיחת סמים מסוימים.
ויש עניין נוסף, אולי הכי חשוב – מי שלא הולך לשירותים במשך שעות רבות מאוד כנראה לא שתה מספיק מים. זו כמובן כבר תופעה יותר בעייתית, שעלולה להוביל להתייבשות ולשורה ארוכה של נזקים, ובהם אבנים בכליות.
לכן, לא נורא להתאפק קצת, ולא יקרה שום דבר, אבל כמו שסבתא הייתה אומרת – הכל במידה.
האם מסוכן להתאפק? צפו בסרטון של SciShow (באנגלית):
