הקרב על המזגן

בשנת 2021 החליטה מרב מיכאלי, שרת התחבורה דאז, להעלות את טמפרטורת המזגן ברכבת, בטענה ש"לבנות תמיד יותר קר". מיכאלי טענה גם ש"העולם קצת מתנהל לפי הבנים". ואכן, היסטורית, חקר הפיזיולוגיה האנושית התבסס כמעט לחלוטין על הגוף הגברי, מתוך תפיסה שאפשר להקיש ממנו על האנושות כולה. אך לפני שקובעים נחרצוֹת למי קר יותר, כדאי לבחון את מעט הראָיות שנאספו במחקרים עד כה. 

כיצד אנו חשים שינויים בטמפרטורה? גוף האדם מייצר חום כל הזמן, אך שומר על טמפרטורה של כ-37 מעלות בלי קשר לתנאי הסביבה – בין שחם בה ובין שקר. על מנת להצליח בכך, המוח צריך לנטר את הטמפרטורה כל הזמן בעזרת קולטנים רגישים לטמפרטורה, שנמצאים על פני העור ובעומק הגוף ומאפשרים חישת חום. טמפרטורת הסביבה היא המשפיעה העיקרית על חום הגוף, ולכן רוב הקולטנים פזורים על פני העור, אולם גם פעילות מרובה בחלק מהאיברים הפנימיים – בהם המעיים, חוט השדרה ואפילו אזור מסוים במוח – יכולה לגרום לעלייה בטמפרטורת הגוף, ולכן יש קולטנים גם באזורים האלה. אם חום הגוף יוצא מאיזון, המוח מפעיל סדרת תהליכים אוטונומיים, כמו הזעה, והתנהגותיים, כמו חיפוש צל, כדי לחזור לטמפרטורה מאוזנת.

נשים נוטות לדווח על אי-נוחות גבוהה יותר מגברים, גם כשחם להן מדי וגם כשקר מדי. אישה מנגבת זיעה ביום חם | Pheelings media, Shutterstock

מה גורם להבדלים?

לא אחת נטען שישנם הבדלים בהעדפות טמפרטורה בין נשים לגברים, והבדלים בין המינים בחישת טמפרטורה נחקרים ונלמדים זה למעלה מעשור. מתוך המחקרים עולה כי באותה טמפרטורה, נשים נוטות לדווח על אי-נוחות גבוהה יותר מגברים, גם כשחם להן מדי וגם כשקר מדי. נשים אף מזהות שינויים בטמפרטורה מוקדם מגברים. כמו כן, נשים רגישות יותר ללחות של העור. אף על פי שמודעות לזיעה מסייעת בוויסות טמפרטורת הגוף, שכן מי שמזיעים יבקשו ודאי לעבור למקום קריר יותר, לבני אדם אין קולטנים מיוחדים לשם כך. קולטנים רגישים לקור מסייעים לנו להבחין שהעור לח במיוחד, ונמצא שנשים רגישות יותר מגברים לתחושה הזו. אחד ההסברים האבולוציוניים שהוצעו לשוני בהעדפת הטמפרטורה הוא הצורך בהפרדה בין המינים בתקופות מסוימות, כמו במקרים של תחרות על משאבים, או כדי להגן על צאצאים צעירים.

כאשר ניסו להבין מה הגורם הפיזיולוגי להבדלים האלה, רוב המחקרים התמקדו בקצב השונה של חילוף החומרים, בהשפעה של הורמוני מין נקביים על תהליכים אוטונומיים, במחזור החודשי, או בהשפעת מבנה הגוף והביופיזיקה שלו. אספקטים נוספים של חישת טמפרטורה, כמו מספר הקולטנים ופיזורם וכן התנהגויות ויסות חום שקשורות לגורמים פסיכולוגיים ותרבותיים, נזנחו מעט מבחינה מחקרית. הטענה שהבדלים בפיזיולוגיית הגוף אחראים בדרך כלל לתחושת החום השונה של נשים ושל גברים עדיין נחשבת קונצנזוס, אך בשנים האחרונות הנושא נחקר בדרכים נוספות. מאפיינים ביו-פיזיקליים של הגוף אכן מכתיבים ירידה או עלייה בטמפרטורת הגוף, וההבדלים המהותיים במבנה הגוף של נשים ושל גברים עשויים להיות חלק חשוב מההבדלים בחישת טמפרטורה. עם זאת, ישנן ראיות לכך שנשים שמות לב יותר לטמפרטורה ומודעות לה, גם בלי קשר למאפיינים הגופניים שלהן.

האם המסקנה היא שלנשים קר יותר? לאו דווקא. לא מעט מהמחקרים העוסקים בהבדלים בין גברים ונשים בהקשר של טמפרטורה הבחינו בין שינוי טמפרטורה שמקורו פנימי, למשל כתוצאה מפעילות גופנית, לבין שינוי ממקור חיצוני כמו חימום. הם גם התמקדו ברגישות לחום ולא לקור, על אף שבגוף האדם יש קולטנים לחום ולקור כאחד. כמו כן, בחלק מהמחקרים לא נמצאו הבדלים רבי משמעות.

מתברר שלא תמיד נשים הן הסובלות מקור יותר מגברים. גבר ואישה סובלים מקור בביתם | Studio Romantic, Shutterstock

ממצאים לכאן ולכאן

למרות התפיסה המקובלת, במחקר חדש של חוקרים מהמכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH), לא נמצאו הבדלים בין המינים בתפיסת טמפרטורה קרה, ונמצאו הבדלים מעטים בלבד בהתמודדות של הגוף עימה. במהלך הניסוי, קבוצה של 28 נשים וגברים בילו חמש שעות בחדר בטמפרטורה מבוקרת. כולם לבשו בגדים זהים שסופקו להם: חולצה, מכנסיים קצרים וגרביים. מדי יום המשתתפים נבדקו פיזיולוגית והתבקשו לציין את מידת הנוחות שלהם בטמפרטורה שנעה בין 17 ל-31 מעלות. אצל הנשים נמדדה טמפרטורת גוף מעט גבוהה יותר בטמפרטורות הנמוכות מאשר אצל הגברים. לא היו הבדלים בין המינים בצריכת גלוקוז בתאים, בפעילות החשמלית של השרירים, בטמפרטורת העור או בייצור חום שנובע מחשיפה לקור. נראה שהמשתתפות היו קטנות פיזית מהמשתתפים, כך שהפיקו פחות חום, אך אחוזי השומן הגבוהים יותר אצלן איזנו את התמונה. בהתבסס על התוצאות, החוקרים הסיקו שגבול הנוחות התחתון של הגוף הנשי נמצא בערך בטמפרטורה של 22 מעלות – נמוך במעלה מהטמפרטורה שנמדדה אצל המשתתפים הגברים. בטמפרטורה הנמוכה ביותר, 17 מעלות, לא נמצאו הבדלים בין המינים במידת הנוחות של הנבדקים, או בזמן שלקח להם להתחיל לרעוד מקור.

הממצאים הסותרים מחדדים את הצורך במחקרים נוספים ומעמיקים יותר כדי להכריע אם נשים סובלות מקור יותר מגברים. בהמשך, חשוב לזכור שגורמים רבים משפיעים על תפיסת הטמפרטורה ועל ההבדלים בתפיסה, כמו תרופות קבועות, גודל הגוף, אחוזי שומן ועוד. המחקרים בנושא התמקדו בגורם השפעה אחד או בשניים, ולכן דרושים מחקרים רחבים יותר, עם מדגם גדול ומגוון יותר, שמביאים בחשבון ריבוי גורמים. בינתיים הקרב על המזגן נמשך, והוא לאו דווקא קשור במין או במגדר.