שחייה נחשבת פעילות בריאה ומהנה. אולם כששוחים בסביבה לא מבוקרת, חשוב להיות מודעים לתגובות של גופנו לטמפרטורות קרות או חמות מדי

רופאים נוהגים להמליץ על שחייה כפעילות ספורטיבית בריאה, מפני שהיא משלבת הפעלת שרירים רבים עם פעילות אירובית שמגבירה את הדופק. הפעילות במים כוללת כמה מאפיינים ייחודיים: למשל המים הם בולם זעזועים טבעי, כך שהשחייה היא פעילות נוחה יחסית למפרקי הברכיים, הקרסוליים וכדומה.

בנוסף, בכל פעילות מאומצת הגוף מייצר חום שעליו לפלוט לסביבה כדי לשמור על טמפרטורת גוף קבועה של 37 מעלות. אך בניגוד לפעילויות ספורטיביות ביבשה, בשחייה מתווסף גם רכיב משמעותי נוסף – קליטת חום מהמים, הסיבה לכך היא שמים מוליכים חום טוב יותר מאוויר, ולכן קליטת החום מהסביבה משמעותית לא פחות מהפליטה שלו. מאחר שהמים כמעט תמיד קרים יותר מטמפרטורת הגוף, יש סכנה שטמפרטורת הגוף תרד – מצב שנקרא היפותרמיה.

על פי הנחיות פדרציית השחייה הבינלאומית, בבריכות שמיועדות לשחייה מקצוענית יש לשמור על טמפרטורת מים קבועה של 28-25 מעלות, אך רוב השחיינים יחושו בנוח גם בטמפרטורות של 25-23 מעלות. יש גם מי שטוענים שטמפרטורה של כ-30 מעלות צלזיוס עשויה לשפר את ביצועי השחיינים, אך יש בה גם סכנות, שכן השחיין עלול לסבול ממכת חום בעקבות הקושי לפנות את עודפי החום שנוצרו בגוף. דוגמה טראגית לכך הייתה בשנת 2010, כשהשחיין האמריקאי פראן קריפן (Crippen) טבע למוות בתחרות שחייה במים פתוחים במפרץ הפרסי, כנראה עקב מכת חום שנגרמה לו מטמפרטורה גבוהה מדי של מי הים. 

מים קרים מדי - או חמים מדי - עלולים להיות מסוכנים עד כדי מוות בטביעה. שחייה במים פתוחים | צילום: Shutterstock
מים קרים מדי - או חמים מדי - עלולים להיות מסוכנים עד כדי מוות בטביעה. שחייה במים פתוחים | צילום: Shutterstock

סביבה לא מבוקרת

שחייה במקווי מים פתוחים, כמו ים או אגם, מאתגרת הרבה יותר משחייה בבריכה. אחת הבעיות היא טמפרטורת המים הבלתי מבוקרת. סיפורו של קריפן חריג במובן הזה, שכן בדרך כלל פגיעות במים פתוחים נובעות דווקא מטמפרטורה קרה מדי.

הבעיה הראשונה היא היפותרמיה – מצב שבו חום הגוף יורד מתחת ל-35 מעלות צלזיוס, כשאובדן החום לסביבה מהיר יותר מיכולת הגוף שלנו לייצר חום. בנוסף, כניסה למים קרים גורמת הלם קור שמתבטא בשינויים בנשימה ובפעילות הלב, וכן בהתכווצות כלי דם שנועדה למנוע אובדן חום. מחקר בריטי מצא שהפגיעה באספקת הדם לשרירים עקב הטמפרטורה הנמוכה פוגעת ישירות ביכולת השחייה של השחיינים, ולכן עלולה לגרום לטביעה עוד לפני שיופיעו סימני היפותרמיה. הלם הקור גם פוגע בנשימה, מה שמגביר עוד את הסיכון לטביעה.

מאחר ששחייה במים פתוחים איננה ספורט נפוץ במיוחד, קשה למצוא מחקרים איכותיים על הבטיחות של שחייה במים קרים. המחקרים שסקרנו הסכימו ששחייה בטמפרטורה של 15-10 מעלות עלולה להיות מסוכנת ביותר, אף על פי שהשינויים הפיזיולוגיים של הלם הקור מתחילים להופיע כבר ב-22-21 מעלות. נראה שמבנה הגוף משפיע על הביצועים בקור, ושיש הבדלים בין גברים לנשים, שלא לגמרי ברור אם הם נובעים רק מהבדלים במבנה הגוף או שיש גם סיבות נוספות.

הסתגלות הדרגתית לטמפרטורות נמוכות נקראת אִקלום. התהליך הזה נמשך כמה שבועות וכולל שהייה מבוקרת במים, הסתגלות לטמפרטורה החדשה וקירור נוסף. במקרים רבים אפשר לגרום כך לשחיין לחוש בנוח בטמפרטורות נמוכות יותר מאלה שהיה רגיל להן. עם זאת, תהליך האקלום לא מונע את השינויים הפיזיולוגיים שמתרחשים בחשיפה לקור, כך ששחיינים כאלה אף נמצאים בסיכון מוגבר כשהם שוחים במים קרים יחסית. הגוף שלהם פשוט לא יפעיל בזמן את אותות המצוקה שלו.

הדרך לבלום את אובדן החום היא ללבוש חליפה מחומר מבודד שמפחית את פליטת החום לסביבה. מחקרים שבדקו ביצועי שחיינים עם חליפה ובלעדיה מצאו שהיא אכן משפרת את  יכולות השחייה. עם זאת, הייתה שונות גבוהה בתוצאות והמדגמים היו קטנים מדי להסקת מסקנות חד-משמעיות. כמו כן אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שלחליפה השפעות נוספות שמשפרות את הביצועים, למשל הקטנת חיכוך עם המים. מסיבות אלו נקבעו חוקים בנוגע ללבישת חליפה בתחרויות, כדי שמצד אחד בטיחות השחיינים תישמר, ומצד שני שחיינים לא ישיגו יתרונות מלאכותיים.

7 תגובות

  • RONIAL

    אז מה אם מדובר במאמר שיטחי

    אז מה אם מדובר במאמר שיטחי שלא תורם דבר לאנושות. לכתוב לא עולה כסף ומבדר כנראה יותר מלראות סרט או לסרוג. בתי הכנסת הם דבר מסוכן כי גם שם מת מישהו מתישהו. אדם שמת בשחייה הוא לאו דווקא מת בגלל השחייה אלא בגלל שהיה שם. אנשים מתים בסופרים, בתי קולנוע ובעוד מיני מקומות. את העקרון הבנתם. שחייה במים קרים או חמים מצריכים ידע, ניסיון, הכנה, תרגול ואימון. ובשביל זה יש מדריכי שחייה מים פתוחים שלמדו פיזיולוגיה, אנתומיה, מבינים דבר אחד או שניים בספורט ומוסמכים לעסוק בתחום. יש להם ידע בחילוץ מתן עזרה ראשונה ועוד. אז יאללה, לכול לשחות עם מישהו שמבין עניין והעיקר שתיהנו ותשמרו על כללי הבטיחות ועל פרוטוקול מוסדר שקיים בתחום.

  • איש ישר

    תשובה יפה

    כן בעברי חשבתי שהמדענים יודעים הכל....
    היום אני יודע מניסיון של שנים בעבודה עם אנשי מקצוע ובחשיפה לתכנים נהדרים. יש אנשים בעלי ניסיון בעולם האמיתי ולא כאלו שרק קראו מאמר שעבר בעקורת עמיתים.
    ראיתי את זה בקורונה . המון אנשים שאני מכער סבלו מתופעות קשות לאחר הזריקות... ה"מדע" ברובו התכחש.... אז סה כל כך בולט שיש הטייה / חוסר הבנה / שחיתות מדעית.
    משהו שם או לא נקי או לא חוקר במדע הממסדי.
    תמיד חלוצים בודדים ישנו בכל תחום. רוב השאר עדר צייטן.

  • איש ישר

    כתיב

    ביקורת = בעקורת. אותיות מתחלפות עקב סמיכות.
    סה = זה ...
    ומי שלמד קצת קריפטוגרפיה ידע לפענח. בהצלחה.
    כפי שאמר אמנון טיטינסקי אין לא יכול יש פשוט לא חינם מספיק.
    וחבר טוב שהיה רוקח אמר אם יש לך מספיק כסף תוכל להוציא כל תכשיר רפואי לשוק.

  • אנונימי

    בתור משהי ששוחה במים קרים,

    בתור משהי ששוחה במים קרים, ומכירה עוד רבים שעושים זאת, המאמר הזה ממש לא מקצועי. טבילה במים היא מסורת שקיימת כבר הרבה מאוד שנים בצפון אירופה שטובלים באגמים קפואים למען הבריאות שלהם. המאמר הזה מעיד על בורות וחוסר מקצועיות של מכון דוידסון.

  • משה קומוב

    שחיה במים קרים

    המאמר בטח נכתב על ידי מישהו שלא שוחה במים קרים. אני אפילו מזהה מעט פחד וסלידה במאמר הזה. אין דבר יותר מהנה ובריא משחיה במים מתחת ל-20C. משפיע מצוין על מערכת החיסונית, זרימת הדם, מצב רוח ופריון בעבודה (לעצמאים שיכולים לצאת באמצע היום לשחות). יש גם מאמרים על הנושא. יש שטוענים שההנאה מסקס גם עולה. המאמר הזה טעון שיפור.

  • אנונימי

    מסכימה איתך. מאמר ממש לא

    מסכימה איתך. מאמר ממש לא מקצועי ולא מדעי, כמו שאר המאמרים שלהם

  • אנונימי

    אוו לא ידעתי