האם אנו יכולים לגדל בבית בטטות כורסה על ארבע? ואם כן – האם צפייה בטלוויזיה יכולה להועיל להם ולבדר אותם?

לפני כמה שנים הוקם לראשונה ערוץ טלוויזיה המיועד לשדר תוכניות לכלבים. מקימי הערוץ טענו שהוא נועד להפיג את השעמום של הכלב בשעות הרבות שבהן הוא נמצא בבית לבדו, וכך להוריד את רמת החרדה והלחץ שלו עד שבעליו יחזרו מהעבודה.

ראשית נשאלת השאלה אם כלבים מסוגלים לזהות תנועה מתמשכת בטלוויזיה? מחקרים מראים כי יכולת הראייה של כלבים שונה בכמה מובנים מהראייה האנושית. אחד מהם הוא מספר התמונות (פריימים) שכל יצור צריך לראות בשנייה כדי שמוחו יקבל את התחושה שמדובר בפעולה רציפה. בטלוויזיה ובקולנוע, אשליית התנועה נוצרת על ידי הקרנת תמונות בזו אחר זו, כך שבכל אחת יש שינוי קטן לעומת הקודמת. אדם רגיל זקוק ל-20-18 פריימים לשנייה לפחות כדי שמוחו יתרגם אותם לתנועה רציפה.

כלבים, לעומתנו, זקוקים לכ-70 תמונות בשנייה כדי שמוחם יתרגם אותן לתנועה מתמשכת. בטלוויזיות הישנות (טלוויזיית שפופרת קתודית) אי אפשר היה להציג יותר משישים תמונות בשנייה, כך שכאשר כלבים צפו בהן הם ראו בעצם רצף של תמונות שמוקרנות בזו אחר זו.

אפשר לצורך העניין להקביל את זה לצפייה מהירה מאוד בשקופיות במצגת. בטלוויזיות מודרניות קצב השידור יכול להגיע ליותר מתשעים תמונות בשנייה, כך שגם כלבים יכולים לצפות בטלוויזיה ולראות תנועה מתמשכת. ציפורים, אגב, מעבדות תמונות עוד יותר מהר וזקוקות לקצב של מאה פריימים לשנייה לפחות כדי לראות תנועה מתמשכת, כך שגם כיום הן יראו את השידור הטלוויזיוני כרצף של תמונות מרצדות.

בנוסף, צריך לזכור שראיית הצבעים של הכלבים מוגבלת לעומת בני האדם, והם מסוגלים לראות מגוון מצומצם יותר של צבעים. את מה שאנחנו מזהים כצבע אדום, לדוגמה, כלב יראה כסוג של לבן.

ההנאה של הכלבים תלויה בטכנולוגיית השידור, בגזע, בגובה המסך וכמובן בתוכן המשודר | צילום אילוסטרציה: Shutterstock
ההנאה של הכלבים תלויה בטכנולוגיית השידור, בגזע, בגובה המסך וכמובן בתוכן המשודר | צילום אילוסטרציה: Shutterstock

האם הצפייה בטלוויזיה מועילה לכלבים?

אף על פי שנראה שבטכנולוגיה הקיימת כלבים אכן מסוגלים לצפות בטלוויזיה, מסתמן שלא כולם ימהרו להפוך לבטטות כורסה. חוקרים שבדקו את תגובתם של כלבים לסרטים בנושאים שונים שרצו במקביל מצאו שהתגובה לטלוויזיה משתנה בין כלבים. חלקם התלהבו לראות כלבים אחרים על המסך ואחרים נשארו אדישים למרקע ממגוון סיבות – למשל היעדר ריח.

בנוסף, נראה כי על מנת שכלב יתעניין בטלוויזיה, מוטב שהיא תימצא בגובה עיניו, שכן הוא לא יאמץ את צווארו להביט למעלה למשך זמן רב. היות שכך, אנשים שרוצים שכלביהם ייהנו מערוץ הכלבים צריכים להתקין את הטלוויזיה שלהם קרוב לגובה הרצפה.

גם הקשב של הכלבים הוא מקור לבעיה. מחקר נוסף מראה כי כשחשפו כלבים בוגרים לתוכניות שהציגו כלבים או יצורים אחרים, העניין שלהם נשמר רק לזמן מוגבל (כעשרה אחוזים מהזמן) ובשאר הזמן הם התעלמו מהתמונה. צפייה בנושאים שמעניינים את הכלב, כמו כדורי טניס עפים או חתולים, תרתק אותו למסך יותר מתכנים אחרים, למשל מהדורת חדשות. בנוסף נראה שהצפייה בטלוויזיה מפחיתה את התזוזה והקולניות של הכלב. יכול כמובן להיות שכלבים מגזעים שונים מאלה שנבדקו יגיבו אחרת לשידור, למשל אם היכולות החזותיות שלהם יהיו גבוהות או נמוכות יותר.

 במחקר אחר נמצא שגורים שנולדו במכלאה ונחשפו בה לסרטונים של טבע וחיות אחרות פחדו פחות כשיצאו לבסוף לסביבה החיצונית. ההכרות עם התנועה והצבע החדשים שמתגלים בפניהם הנמיכה את רף החרדה של הגורים כשפגשו באותם יצורים במציאות.

אם כן, נראה כי כלבים מסוגלים לצפות בתכניות טלוויזיה, אך לא ברור אם אכן יעדיפו לבלות את זמנם מול המרקע ואם התכנים המשודרים אכן משמשים תחליף ראוי ומועיל לנוכחות הבעלים במהלך היום. אז לפני שאתם רצים ליצור את הגרסה הכלבית של משחקי הכס, קחו בחשבון שהכלב לא יישב כנראה לצפות בכל הפרקים, אלא אם כן הוא אוהב במיוחד לרדוף אחרי דרקונים.

0 תגובות