חיידקים נמצאים בכל מקום, אפילו על הסבון שבו אנחנו מתנקים. סיבה לדאגה? לא ממש
אנחנו משתמשים בסבון באופן יומיומי כדי לנקות את גופנו, לשטוף את הכלים שבהם אנחנו אוכלים ואת המשטחים שאנחנו נוגעים בהם. הסבון מגן עלינו מזיהומים, כך שהיינו מצפים שהוא יהיה בעצמו נקי מחיידקים. בפועל זה לא ממש כך, אבל בשימוש נכון אין סיבה לדאגה.
על עורנו, כמו במקומות אחרים בגוף, קיימת אוכלוסייה מגוונת של חיידקים שחיה איתנו רוב הזמן בשכנות טובה. רובם אינם מזיקים לנו, לפחות כל עוד הם נשארים על העור. הם זוכים מאיתנו למזון, בדמות תאי עור מתים ופסולת אחרת שהגוף אינו זקוק לה יותר, ובתמורה מגינים עלינו מפני חיידקים מזיקים ומתחרים איתם על משאבים.
מאדם לסבון לאדם
כמובן, יש גם חיידקים מזיקים. הם יכולים להגיע כמעט מכל מקום, אך המקורות הנפוצים ביותר הם הפרשות גופנו, מגע עם בעלי חיים וחשיפה למים מזוהמים או לחיידקים שנמצאים בקרקע. לכן אחרי שאנחנו הולכים לשירותים או מבקרים בפינת ליטוף בגן החיות עלינו לשטוף ידיים, ורובנו גם מתקלחים מדי יום. אבל האם החיידקים מעורנו נשטפים כולם, או שחלקם נשארים על הסבון?
החל משנות ה-60 הראו מחקרים שחיידקים מסוגלים לחיות על סבון מוצק. החיידקים הללו הגיעו לסבון מעורנו, כך שהם קיימים בכל מקרה על גופם של דרי הבית ואינם אמורים לסכן את בריאותנו.
איפה קיימת בכל זאת סיבה לחשוש? הבעיה העיקרית היא בבתי חולים, שם חיידקים מזהמים, ובייחוד כאלה שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה, עלולים לעבור דרך הסבון מאדם לאדם ולהגיע לגופם של אנשים חולים עם מערכת חיסון מוחלשת. עם זאת, מחקרים הראו שהסיכון למעבר חיידקים מהסבון בשטיפת ידיים רגילה הוא נמוך מאוד, אפילו בבתי חולים. וכמובן, ברוב המקומות הציבוריים, כולל מרפאות ובתי חולים, לא נהוג כיום להשתמש בסבון מוצק אלא בסבון נוזלי, שמחקר מצא שכמות החיידקים בו נמוכה פי 12.
אם אתם בכל זאת רוצים לצמצם את כמות החיידקים על הסבון המוצק שלכם, רצוי שתניחו אותו אחרי השימוש במקום יבש, למשל כלי אחסון שנמצא מחוץ לאמבטיה ומאפשר למים לנטוף ממנו, שכן חיידקים זקוקים ללחות כדי לשגשג. בנוסף אפשר לשטוף את הסבון במים זורמים לפני השימוש וכך להסיר מעל פניו את החיידקים שנמצאים עליו. ולבסוף, שטיפת ידיים קפדנית, שכוללת שפשוף של העור מכל הצדדים עד פרק כף היד במשך 30-200 שניות ולאחר מכן שטיפה במים זורמים, תוריד גם את החיידקים שהיו על הסבון.