בין מאות גזעי הכלבים יש הבדלים עצומים בגודל, המבנה הגוף, בצבעים, בסוגי הפרווה ואפילו באופי. בהשוואה אליהם, הגזעים השונים של חתולים דומים מאוד זה לזה. מה מקור השוני הזה?

יש כלבים גדולים, כלבים קטנים, עם אף פחוס או ארוך, בעלי פרווה מתולתלת, חלקה,  או בכלל בלי פרווה. החתולים, לעומת זאת, נראים כולם פחות או יותר כמו חתול. האם השונות החיצונית הרבה בין גזעי הכלבים מקורה בשונות גנטית גדולה יותר של כלבים בהשוואה לחתולים או חיות מבויתות אחרות?

לשאלה הזו יש כמה תשובות. התשובה הראשונה היא שלכלבים אכן יש קצב מוטציות גבוה יותר מבעלי חיים אחרים (כולל חתולים). קצב מוטציות גבוה מוביל לשונות גנטית גבוהה – כלומר, כלבים שונים גנטית זה מזה יותר מאשר חתולים שונים זה מזה. כך נוצר בסיס גנטי עשיר שעליו יכולה לפעול הברירה המלאכותית של מגדלי הכלבים, לקבלת כל הגזעים השונים כל כך שאנו מכירים כיום.

אך כאשר אם נסתכל על המוטציות שמפרידות בין הדני הענק והצ'יוואווה, או בין הבולדוג לפינצ'ר הגמדי, נגלה שרוב השוני הגנטי מתרכז בגנים מעטים בלבד. כמעט כל הגזעים הגמדיים, למשל, הפכו לכאלו בעקבות אותה מוטציה. באופן דומה, יש מוטציה אחת המקנה לפרווה צבע שחור – לא משנה אם הוא לברדור או פודל. לפיכך, ישנם חוקרים הטוענים שאין בעצם שום דבר מיוחד, מבחינה גנטית, בכלבים. השוני הגדול שאנו רואים אצלם מקורו בברירה מלאכותית חזקה מאוד, שפעלה על הכלבים לכיוונים רבים ושונים.

לרוב בעלי החיים המבויתים יש תפקיד מסוים במשק הבית של האדם, או מספר מצומצם של תפקידים. האדם מגדל פרות בשביל החלב או הבשר שלהן, כבשים בעיקר לבשר ולצמר, סוסים לרכיבה מהירה או לגרירת עגלות. לכן לא מפתיע שאצל בעלי החיים האלה אין מגוון של גזעים כמו אצל הכלבים. מוטציות לגמדות, למשל, לא ייבחרו אצל פרות, כי הפרות האלה יספקו פחות חלב ופחות בשר. כך גם אין ממש מוטיבציה לפתח סוסים תוקפניים במיוחד, או כבשים שמסוגלות לרדת למחילות ארנבים. אצל כלבים, כמובן, המצב שונה לחלוטין. מגדלים פיתחו גזעים בעל יכולות וכישורים מיוחדים, מרעייה של כבשים ועד לציד שועלים, כולל גזעים שמטרתם היחידה היא לרוץ מהר במרוצי כלבים, או להיות חיות מחמד קטנות ונעימות.

יצירת הגזעים האלו לוותה פעמים רבות בהרבעה של בני דודים ואפילו אחים, כדי לשמור ולטפח את התכונות הרצויות לגזע. זה הוביל לשונות גנטית קטנה במיוחד בתוך כל גזע. כל הבולדוגים הצרפתיים, למשל, דומים או אפילו כמעט זהים זה לזה מבחינה גנטית. לעיתים קרובות הדמיון הגנטי הרב מוביל לבעיות, כאשר יש מוטציות הגורמות למחלות ונמצאות אצל רבים מבני אותו גזע. לעומת זאת, בין גזעים שונים יש שונות גנטית רבה. המצב הזה הפוך מאשר אצל בני אדם: למרות שקבוצות אתניות עשויות להיראות שונות זו מזו במבט ראשון, מחקרים גנטיים מראים כי עיקר השונות הגנטית נמצאת בתוך כל קבוצה אתנית, ולא ביניהן.

ומה אצל החתולים? בהשוואה ליותר מ-300 גזעים מוכרים של כלבים, אצל חתולים יש כ-40-50 בלבד, וכ-85 אחוז מהם עדיין לא היו קיימים לפני 75 שנה. החתולים לא עברו את הברירה המלאכותית הארוכה שעברו כלבים, אלא נבחרו בעיקר לפי אורך השיער וצבעו, כמעט רק במאה האחרונה. אמנם, כאשר מסתכלים רק על מוטציות שמשפיעות על תכונות אלה, אנו מוצאים שהן נפוצות אצל חתולים לא פחות מאשר אצל כלבים. אך באופן כללי, ככל הנראה בשל ההיסטוריה הקצרה של הגזעים, השונות הגנטית אצל חתולים גדולה יותר בתוך כל גזע, ואילו בין הגזעים אין הבדלים גנטיים רבים – בדומה למצב אצלנו  ובשונה מהכלבים. חתולים בני גזע אחד יכולים להיות שונים מאוד זה מזה, וההבדלים הגנטיים בין גזע לגזע קטנים למדי.

אז מה השורה התחתונה? ייתכן ויש (קצת) יותר שונות גנטית אצל כלבים מאשר אצל חתולים, אך זה לא ההבדל העיקרי ביניהם. הסיבה שגזעי הכלבים נראים כה שונים זה מזה היא שרוב השונות הגנטית של הכלבים נמצאת בין הגזעים, ואילו אצל החתולים – רובה נמצאת בתוך הגזעים ולא ביניהם. 

3 תגובות

  • דרור

    חתול וחתוליים, ומדוע אין כלבי-ענק?

    כיצד זה ישנם חתוליים ענקיים - אריות וכו', ואין כלבי ענק? ומדוע לא בויתו אריות ודובים לצרכי האדם?

  • גיל

    בהתחשב בזה שחתולים קיימים

    בהתחשב בזה שחתולים קיימים פחות מ 100 שנה ושהם יותר חמודים לדעתי מכלבים, זה סביר מאוד לדעתי שעם השנים החתולים יחליפו את הכלבים יותר ויותר בתור חיות מחמד.
    כמובן שאחד מהנתונים שעל בסיסם אני קובע את זה הוא נתון סובייקטיבי ולכן הקביעה לא יכולה להיות נכונה בהכרח.. הזמן יגיד. מעניין רק מה טוב יותר בזאבים על פני הנמרים שהוא החליט להשקיע בהם..

  • יונת אשחר

    רבים מהגזעים של החתולים קיימים פחות ממאה שנה, לא חתול הבית

    חתולים מלווים את בני האדם כבר אלפי שנים.