ריטלין ומודפיניל עוזרים לאנשים שסובלים מבעיות קשב או שינה. האם הם יכולים להועיל גם לשאר האנשים?
בסיפור הבדיוני הקלאסי של דניאל קיז, "פרחים לאלג'רנון", אדם בעל לקות שכלית עובר ניתוח נסיוני שמשלש את מנת המשכל שלו והופך אותו לגאון. גם מחוץ לתחום המדע הבדיוני קיימים טיפולים היכולים לשפר את היכולות השכליות של המשתמשים בהם, אם כי לא באופן כה דרמטי.
אחד האמצעים המוכרים ביותר המשמשים בפועל למטרה הזאת הוא הוא החומר מתילפנידאט, הידוע יותר בשמות המסחריים "ריטלין" או "קונצרטה" – תרופה שניתנת ללוקים בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) ומשפרת מאוד את תפקודם. אמצעי מפורסם נוסף הוא התרופה מודפיניל (פרוביג'יל), שמשפרת את הערנות של חולים הנוטים לישנוניות במהלך היום, בעיקר עקב נדודי שינה, דום נשימה בשינה או עבודה במשמרות.
הטיפולים שהוזכרו משפרים את היכולות השכליות של אנשים הסובלים מהפרעות אלה ואחרות. אך מה בנוגע לאנשים בריאים? כבר עשרות שנים ספורטאים בריאים לחלוטין משתמשים בסמים משפרי יכולות כדי להתחרות מהר יותר, גבוה יותר וחזק יותר. האם אפשר להעצים באופן דומה גם את התפקודים השכליים שלנו?
סקרים ופרסומים שהופיעו בעיתונות מגלים שאנשי עסקים, אנשי אקדמיה, סטודנטים ורופאים סבורים שהתשובה לכך חיובית. חלקם נוטלים ריטלין או מודפיניל, שהשיגו באופן בלתי חוקי, מתוך אמונה כי ישפרו את ביצועיהם. עם זאת, מעט המחקרים שבדקו את השפעתם של חומרים אלו על אנשים בריאים מצאו שהיא מעטה במקרה הטוב, ושכפי שהם עשויים לשפר יכולות שכליות מסוימות, הם עלולים גם לפגוע באחרות.
חיזוק היכולות
סקירה שיטתית ושקלול של מחקרים רבים (מטא-אנליזה), שבדקה את השפעתם של ריטלין ומודפיניל בשימושים לא רפואיים, מצאו שהריטלין אכן משפר מעט את זיכרון העבודה של הנבדקים – סוג הזיכרון שבו אנו מאחסנים מידע באופן זמני ומעבד אותו לצורך משימות כמו זכירת מספרי טלפון לפני שמחייגים אותם. השיפור בזיכרון העבודה בלט במיוחד אצל אנשים שמראש לא הצטיינו במיוחד במשימות שבודקות זיכרון כזה.
לעומת זאת, לא נמצאו עדויות לכך שריטלין משפר קשב, דריכות או יכולת למידה אצל אנשים ללא ליקויים. בנוסף, בשימוש לא רפואי ריטלין עלול לפגוע ביכולות שכליות מסוימות, כגון זיכרון לטווח קצר, המעורב באחסון פרטי מידע למשך כמה שניות או לכל היותר לדקות ספורות.
בנוגע למודפיניל נמצא שהוא משפר באופן מתון את הקשב של משתמשים בריאים, גם אם הם אינם סובלים ממחסור בשינה. ואילו בסקירה שיטתית נוספת, שהתפרסמה בכתב העת European Neuropsychopharmacology קבעו צמד חוקרים מאוניברסיטאות אוקספורד והרווארד שמודפיניל ראוי להיקרא "החומר הנואוטרופי (כלומר משפר תפקודים שכליים; נ"ל) הראשון שאושש מדעית".
על פי סקירתם, שלא כללה מטא-אנליזה, המודפיניל אמנם איננו משפר את זיכרון העבודה או מספק גמישות מחשבתית בשימוש לא רפואי, אך משפר את הביצועים במשימות שדורשות קבלת החלטות ותכנון. זאת ועוד, ככל שמורכבות המשימות עלתה, מודפיניל שיפר את הביצועים עוד יותר.
עם זאת, בחלק מהמחקרים שנסקרו נמצא כי מודפיניל עלול להאט את זמן התגובה של המשתמשים וכי בדומה לריטלין הוא עלול לפגוע ביכולות שכליות מסוימות, כגון יצירתיות. בנוסף, בדומה לריטלין, השיפור בביצועים בעקבות נטילת מודפיניל בלט במיוחד אצל אנשים שביצועיהם נמוכים מלכתחילה.
נזק פוטנציאלי
אם כך, גם ריטלין וגם מודפילין אינם מועילים במיוחד לאנשים שביצועיהם טובים מראש. שניהם עשויים לשפר יכולות שכליות מסוימות של אנשים שאינם סובלים מהפרעות קשב או שינה, אך לא ללא מחיר. המשתמשים בהם עלולים לגלות דווקא ירידה בחלק מיכולותיהם.
הפגיעה הזאת אינה מפתיעה. אמנם עדיין איננו מבינים במלואה את פעילות המודפיניל, אך שני החומרים מתבססים על הגברת ריכוזם של מוליכים עצביים, כגון דופמין. אצל אנשים שסובלים מפעילות לקויה של המוליכים הללו, השינוי שיוצרת התרופה יכול לשפר את מצבם. לעומת זאת, אצל אנשים רגילים, שריכוז המוליכים העצביים הללו קרוב אצלם לרמה האופטימלית, הגברת הריכוז עלולה לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות. ואכן, רוב תופעות הלוואי הקשות והנדירות שנצפו בעקבות שימוש בתרופות הללו נצפו אצל אנשים בריאים שנטלו אותן בניגוד להתוויה הרפואית.
על פי הסקירות נראה שאין לאדם שאינו לוקה בהפרעות קשב או שינה סיבה ליטול ריטלין או מודפיניל: החומרים הללו אמנם משפרים את הביצועים במטלות ספציפיות במעבדה, אך אין ראיה לכך שהם משפרים ביצועים בעולם האמיתי, ואפילו לא שהם תורמים יותר מכוס קפה. כמו כן, במקום לשפר ביצועים, ריטלין ומודפיניל עלולים לפגוע ביכולות שכליות מסוימות. ואם לא די בזה, שימוש בחומרים כאלה ללא פיקוח רפואי עלול להתנגש עם תרופות אחרות – למשל מודפיניל עלול לפגוע ביעילות של גלולות למניעת היריון.
לכן אם אתם רוצים לשפר את הביצועים השכליים שלכם, מוטב שתמשיכו בינתיים להשתמש בשיטות הבדוקות והטובות – שינה טובה, אימונים גופניים סדירים והימנעות מאלכוהול וסמים אחרים. אחרי הכול, אין סיבה לקחת חומרים שכלל לא ברור אם יעזרו במשהו.
